ויצא יעקב נישק את הארץ

[געגועים]

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם

בספר בעלי ברית אברם: ויפגע במקום וגו' ירצה באומרו ויפגע כמו ואל תפגע בי מלשון פיוס, על דרך אומרו כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, כמו שעשה אותו הקדוש שספרו בגמרא (כתובות קי"ב) דהוה מנשק כיפי דעכו מרוב החיבה לאהבת א"י בלבו וכו', וז"ש שכאשר יצא יעקב מבאר שבע כדי לילך לחרן שהוא ח"ל אז עלתה בלבו וגברה אהבת א"י, ולזה ויפגע, ופייס ונשק במקום שהוא הגבול שבין א"י לח"ל וכו' שהיה מנשק ומפייס הגבול של א"י, ומרוב אהבתו אותה היה כ"כ הפיוס לא שעה ולא שתים, אלא אלא היה כ"כ מנשק ומתבודד עד שלא ידע אימתי עבר הזמן, עד שהוכרח ללון שם, והטעם לפי שבא השמש והוא עודנו מנשק ומפייס וכו'.

אפשר להוסיף לפי מה שכתב בשפת אמת ליקוטים וילן לשון תלונה, ע"ש, ולהנ"ל התלונן יעקב על זה ששקעה השמש כי רצה להמשיך ולנשק.​