דור דור

משתמש רשום
gemgem
הודעות
51
תודות
167
נקודות
40
בפסוק בפרשה כתוב שמשה אומר למלך סיחון בפרק כ' פסוק טז' ונצעק אל השם וישמע קולנו וישלח מלאך וג' אז רש''י הקדוש מפרש שזה משה דנקראו הנביאים מלאכים
אבל קשה דלכאורה משה עזר להוציא אבל בסוף זה רק הקב''ה כמו שאומרים אני ולא מלאך אני ולא שרף וכ' ולמה יחסו ויציאנו למשה?
 
בפסוק בפרשה כתוב שמשה אומר למלך סיחון בפרק כ' פסוק טז' ונצעק אל השם וישמע קולנו וישלח מלאך וג' אז רש''י הקדוש מפרש שזה משה דנקראו הנביאים מלאכים
אבל קשה דלכאורה משה עזר להוציא אבל בסוף זה רק הקב''ה כמו שאומרים אני ולא מלאך אני ולא שרף וכ' ולמה יחסו ויציאנו למשה?
אני ולא מלאך,שרף,שליח מדובר במכת בכורות "והכיתי כל בכור" וכו'
 
אני ולא מלאך,שרף,שליח מדובר במכת בכורות "והכיתי כל בכור" וכו'
טעות.
מכת בכורות היא תחילתה של היציאה, אבל כל היציאה הייתה על ידי הבורא לבדו כמו שנאמר ויוציאנו ד' ממצרים וע"ז אמרי' בספרי "ויוציאנו ה'-לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח, כמה שנאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי וגו' ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך והכיתי כל בכור אני ולא שרף. ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ולא השליח אני ה'".
 
עלה בזכרוני משלו של המגיד מדובנא על המזלג ואינו תחת ידי כעת, אשמח אם יעלוהו כאן
 
טעות.
מכת בכורות היא תחילתה של היציאה, אבל כל היציאה הייתה על ידי הבורא לבדו כמו שנאמר ויוציאנו ד' ממצרים וע"ז אמרי' בספרי "ויוציאנו ה'-לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח, כמה שנאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי וגו' ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך והכיתי כל בכור אני ולא שרף. ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ולא השליח אני ה'".
אין להכחיש שבפועל שלח הקב"ה את משה להוציאם על ידו. וכמו שכתוב בפרשת בא: "וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָֽחֲךָ֖ אֶל-פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת-עַמִּ֥י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם".
 
כבר ידועה קושית הזוהר בין והכיתי אני ולא שרף לבין לא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף,
ויישובו שתלוי מאיפה מסתכלים, ואני ולא שרף הכוונה ה' ובית דינו, ולא יתן המשחית זה אותו בית דין. וכן יש לומר כאן, שכמו כל דבר בעולם יש בו דרגות.
 
טעות.
מכת בכורות היא תחילתה של היציאה, אבל כל היציאה הייתה על ידי הבורא לבדו כמו שנאמר ויוציאנו ד' ממצרים וע"ז אמרי' בספרי "ויוציאנו ה'-לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח, כמה שנאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי וגו' ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך והכיתי כל בכור אני ולא שרף. ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ולא השליח אני ה'".
הפוך
בספרי מבואר שרק בכורות היתה על ידי ה' בלבד
אבל הוא מסביר שבכורות זו היציאה
 
משה רבינו זה משהו אחר לגמרי
כי הוא העניו מכל האדם ובטל ומבוטל להשם יתברך
והוא הוא המגלה לנו שרק השם יתברך מוציא אותנו מכל המצרים בלי מלאך ובלי שרף ובלי שליח
עי' גם בדברי הרמב"ם נדר במוהי
תן לחכם ויחכם עוד
 
נראה בפשיטות שלמלך אדום שלא מסוגל לתפוס את היציאה על ה' בכבודו ובעצמו אמר משה בל' שהוא מסוגל להבין ומלאך הכונה שליח וכיוצ''ב מצינו בהפטרה שיפתח אמר למלך בני עמון הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש אע''פ שכמוש לא מוריש מאומה כמובן אלא שדיבר בלשון שרגיל בו
 
עלה בזכרוני משלו של המגיד מדובנא על המזלג ואינו תחת ידי כעת, אשמח אם יעלוהו כאן​
מצאתי את ביאורו של המגיד מדובנא והתייחסותו לשאלה​
אבל קשה דלכאורה משה עזר להוציא אבל בסוף זה רק הקב''ה כמו שאומרים אני ולא מלאך אני ולא שרף וכ' ולמה יחסו ויציאנו למשה?​
ואצטט דבריו...

וכעין זה הרגישו המפרשים להקשות על מאמרם ז"ל במעשה מצרים אני ה' ולא שליח וכו', והלא יציאת מצרים היתה ע"י משה רבינו ע"ה.
אבל הענין בזה הוא כי ההנהגות אשר ינהג הקב"ה את עולמו שתים הנה, אחת מתוארת בשם מעשה צדיקים והשנית בשם מעשה שמים וארץ. ר"ל ההנהגה הטבעית עולם כמנהגו נוהג הוא מעשה שמים וארץ הפעולים ועושים כפי ההנהגה המסודרה הערוכה בכל ושמורה מיום בריאת שמים וארץ, לא ישנו את תפקידם, ומעשה צדיקים הוא מה שנעשה על ידם שינוי בטבע ושדוד המערכה, מה שהם פועלים ע"י תפילתם או זכותם.
והנה מעשה הצדיקים גדולה ממעשה שמים וארץ וכמאמרם ז"ל, כי הטבע היא בחי' אמצעי בין הקב"ה ליושבי תבל ארצה, ע"ד שליח שהוא אמצעי בין המשלח ובין האיש שנשלח אליו, ככה ההנהגה הנעשית ע"י שמים וארץ יש לה אמצעיים בין האדם המקבל ובין הפועל האמיתי, ע"כ יש לקראו ההנהגה הסדריית שע"י שמים וארץ בשם שליח. אבל מעשה צדיקים הפועלים לעצמם, הם העושים והם עצמם גם מקבלי הפעולה ואין אמצעי ביניהם, הרי הוא כמעשה הקב"ה כביכול כיון שאין ממוצע בין הקב"ה למקבלים והטבע לא תתערב ביניהם והם הם המנהיגים והם הם המקבלים ומי מפריד ומבדיל ביניהם, ע"כ לא יפול על הנהגה כזאת תואר שליח, וכל מה שנעשה ע"י צדיקים הרי הוא כביכול כאלו הקב"ה בכבודו ובעצמו פעל ועשה.
ומעתה מבוארת הכוונה במאמר ה' ולא שליח וכו', כי איננו בא למעט רק מי שמכונה בתואר שליח והיא הטבע הממוצע בין הקב"ה ובין האדם, אבל משה רבינו ע"ה לא יתואר בשם שליח כי ידו כיד הקב"ה בעצמו.​
 
אין להכחיש שבפועל שלח הקב"ה את משה להוציאם על ידו. וכמו שכתוב בפרשת בא: "וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָֽחֲךָ֖ אֶל-פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת-עַמִּ֥י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם".
מי שכיוון את בני ישראל ליציאה היה משה רבינו, ולכן בכמה פסוקים כמו בשאלת הרב פותח האשכול, הוא נקרא המוציא.

אבל ברור ופשוט לכל מי שקצת עסק בעניין יציאת מצרים ושורש האמונה, כי היציאה כלל לא הייתה יכולה להתבצע על ידי שליח, וזאת מחמת הכישוף וכוחות הטומאה שעמדו לרשות המצרים באופן מוחלט עד ששום כוח בבריאה לא היה יכול להם.

רק הבורא עצמו בכוחו הגדול כוח היחוד גבר עליהם והוציא את ישראל משעיבוד לגאולה.
בספרי מבואר שרק בכורות היתה על ידי ה' בלבד
ממש לא.
הוא רק מבאר כי תחילת היציאה היא מכת בכורות, ועל זה הולך הפסוק ומכאן לומדים לכל היציאה כולהב, אך אינו שולל את העובדה שכל היציאה נעשתה על ידי הבורא לבדו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון