אין בסיס לקבוע שה"יתוש" ברש"י בנדה הוא דווקא היתוש העוקץ המוכר לנו כיום.
בנדה רש"י מפרש: "באלי דידבי -מגרש הזבובים"; "פרוחי -יתושים". הוא מבחין בשמות, אבל אינו נותן סימנים שיאפשרו לזהות את החרקים במדויק.
בשני מקומות אחרים ברש"י רואים שהכינוי "יתושים" משמש בהקשרים רחבים יותר:
תענית יד .: "יתושין נכנסין בעיניו ובחוטמו". התיאור מתאים גם לברחשים קטנים המתעופפים סביב הפנים, ואינו מציין עקיצה או מציצת דם.
חולין סז: רש"י מתאר יבחושים כ"כמין יתושין דקין הנמצאות במרתפות של יין", ואת הזיזים שבעדשים כ"כמין יתושין". מכאן שלפחות הדמיון ליתוש אינו מוגבל לחרק מוצץ דם.
לכן, החילוק בין זבוב הבית ליתוש המצוי כיום ברור, אבל הזיהוי המדויק של "דידבי" ו"פרוחי" שבסוגיה עדיין אינו מוכח מהמקורות האלה.