- הודעות
- 4,717
- תודות
- 17,132
- נקודות
- 895
רבי יהודה נבון נולד בקושטא בשנת תס"ז, כבנו הבכור של ענק התורה רבי אפרים נבון, מחבר הספר המונומנטלי "מחנה אפרים". לאחר הסתלקות אביו בשנת תצ"ה, החליט לעלות לארץ הקודש והתיישב בירושלים. עם השנים, הפך לאחת הדמויות המרכזיות בעיר כשכיהן כראש ישיבת "דמשק אליעזר" ועמד בראש בית הדין של ירושלים.
במסגרת תפקידו כאב בית הדין, זכה לעבוד לצד גדולי עולם, ובהם החיד"א, אשר שימש כדיין בבית דינו. החיד"א מבטא את הערכתו העצומה אליו בשו"ת "חיים שאל", שם הוא מתאר כיצד הכריעו בדין בהסכמתו של "הרב המובהק חסידא קדישא".
בין תלמידיו הבולטים נמנה רבי יום טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי), שראה בו את רבו המובהק. בהתכתבויותיהם התורניות הפליא המהרי"ט בתארים של כבוד והערצה, וכינה אותו "בוצינא דנהורא" ו"עמוד הימיני".
חיבורו המרכזי על הרמב"ם, "קרית מלך רב", התקבל מיד עם הוצאתו בחרדת קודש ובהתלהבות בבתי המדרש. הספר הפך לאבן יסוד עבור לומדי ה"יד החזקה", וניתן למצוא התייחסויות ודיונים עמוקים בדבריו מאות פעמים בקרב מפרשי הרמב"ם והפוסקים בדורות שאחריו.
רבי יהודה נסתלק ביום י"א בשבט (ויש המציינים את כ"א בשבט) בשנת תקכ"א, ונטמן בהר הזיתים בירושלים. הוא הותיר אחריו שושלת של תלמידי חכמים מופלגים: רבי אפרים נבון: מחבר ספר "בית מושב".
רבי יצחק נבון: מחבר ספר "דין אמת".
גליון מחוברים
במסגרת תפקידו כאב בית הדין, זכה לעבוד לצד גדולי עולם, ובהם החיד"א, אשר שימש כדיין בבית דינו. החיד"א מבטא את הערכתו העצומה אליו בשו"ת "חיים שאל", שם הוא מתאר כיצד הכריעו בדין בהסכמתו של "הרב המובהק חסידא קדישא".
בין תלמידיו הבולטים נמנה רבי יום טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי), שראה בו את רבו המובהק. בהתכתבויותיהם התורניות הפליא המהרי"ט בתארים של כבוד והערצה, וכינה אותו "בוצינא דנהורא" ו"עמוד הימיני".
חיבורו המרכזי על הרמב"ם, "קרית מלך רב", התקבל מיד עם הוצאתו בחרדת קודש ובהתלהבות בבתי המדרש. הספר הפך לאבן יסוד עבור לומדי ה"יד החזקה", וניתן למצוא התייחסויות ודיונים עמוקים בדבריו מאות פעמים בקרב מפרשי הרמב"ם והפוסקים בדורות שאחריו.
רבי יהודה נסתלק ביום י"א בשבט (ויש המציינים את כ"א בשבט) בשנת תקכ"א, ונטמן בהר הזיתים בירושלים. הוא הותיר אחריו שושלת של תלמידי חכמים מופלגים: רבי אפרים נבון: מחבר ספר "בית מושב".
רבי יצחק נבון: מחבר ספר "דין אמת".
גליון מחוברים
קרא לספרו 'קרית מלך רב' על שם ירושלים
החסיד רבי יהודה נבון אחד מחשובי הרבנים בקושטנדינא בנו של הגאון מחנה אפרים כשעלה לירושלים קנא קנאת ירושלים וקרא ספרו שו"ת בשם "קרית מלך רב" לומר לך שהוא גר בירושלים שרק היא "קרית מלך רב" ולא קוסטנדינא ראה בהקדמתו.
(עלי תמר - מסכת כתובות, פרק ב הלכה ה)
(עלי תמר - מסכת כתובות, פרק ב הלכה ה)
'פחות שבערכים כמוני' – גדלות בענווה
מכח אבא קא אתינא גדול אדונינו זרוק חוטרא אאוירא-אוירא דארץ ישראל, מחכים לתת לפתאים ערמה, אדעתא דארעא נחית מעיקרא, זה לי כעשר שנים אשר יגעתי בעשר אצבעותי לעשות חיזוק לדבריהם כשל תורה, קמא קמא בורר אוכל מתוך אוכל, ובורר את היפה שבהן, דבר תורה יש ברירה, ואף גם זאת כי איני אומר קבלו דעתי ואדרבא בפה מלא אמינא, לא תסמכו עלי וגדולים ממני וממך טעו ברואה, ובפרט פחות שבערכים כמוני. והאל הוא היודע כי כמה פעמים דחקתי עצמי אפילו בדברי רבותינו האחרונים אשר מחדש יצא טבעם, ולעולם דנתי כי דעתי חסורי מחסרא. זאת תפלתי לאל עליון, יקבל נא את מנחתי אף כי אינה ראויה יד עניים אנן והא-ל יעזרני על דבר כבוד שמו להביא מנחה עשירה.
(בהקדמה לספרו - קרית מלך רב)
מכח אבא קא אתינא גדול אדונינו זרוק חוטרא אאוירא-אוירא דארץ ישראל, מחכים לתת לפתאים ערמה, אדעתא דארעא נחית מעיקרא, זה לי כעשר שנים אשר יגעתי בעשר אצבעותי לעשות חיזוק לדבריהם כשל תורה, קמא קמא בורר אוכל מתוך אוכל, ובורר את היפה שבהן, דבר תורה יש ברירה, ואף גם זאת כי איני אומר קבלו דעתי ואדרבא בפה מלא אמינא, לא תסמכו עלי וגדולים ממני וממך טעו ברואה, ובפרט פחות שבערכים כמוני. והאל הוא היודע כי כמה פעמים דחקתי עצמי אפילו בדברי רבותינו האחרונים אשר מחדש יצא טבעם, ולעולם דנתי כי דעתי חסורי מחסרא. זאת תפלתי לאל עליון, יקבל נא את מנחתי אף כי אינה ראויה יד עניים אנן והא-ל יעזרני על דבר כבוד שמו להביא מנחה עשירה.
(בהקדמה לספרו - קרית מלך רב)