בבא בתרא י"ג שבטים לעתיד לבא - האומנם?

[הצעיר שבחבורה]

כתב המלבי"ם (בראשית פרק מט פסוק ד)

וכבר בארנו בפ' וישלח שהיה ראוי שיעקב יוליד עוד בן ואז היה י"ג שבטים, וע"י בלבול יצוע נשארו רק י"ב שבטים, והגם שיעקב לקח את מנשה ואפרים וחלקם לב' שבטים, נשארו תמיד רק י"ב שבטים, שכ"מ שיחשב מנשה ואפרים לשנים לא נחשב לוי בפ"ע לשבט, כמו בדגלים ובנשיאים ובנחלה וכדומה, עד לעתיד שאז יהיה ללוי חלק בארץ כמ"ש ביחזקאל ואז יהיו י"ג שבטים כמספר אחד, שהוא מעלה עליונה נגד מספר י"ב שהוא למטה במרכבה ומספר י"ג עומד למעלה במלכות שמים:

ומה מאוד נפלאתי על דבריו, שתלמוד ערוך הוא (בבא בתרא דף קכב עמוד א)

אמר מר: עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים. אידך למאן? אמר רב חסדא: לנשיא, דכתיב: והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל.

הרי בבירור שלא תחלק הארץ לי"ג שבטים אלא לי"ב וחלק אחד לנשיא, וצ"ע​

 

[הצעיר שבחבורה]

ומה שכתב המלבי"ם​

לעתיד שאז יהיה ללוי חלק בארץ כמ"ש ביחזקאל​

לחץ כדי לכווץ...

כבר נחלקו בזה הראשונים בבבא בתרא

שהרשב"ם כתב "דאי משום לוי דנקיט נחלה כשאר שבטים כדכתיב התם שער לוי אחד הא מנשה ואפרים נמי לא יטלו אלא חלק אחד כדכתיב התם שער יוסף אחד נמצאו י"ב שבטים נוטלין י"ב חלקים והי"ג לנשיא כדלקמן".
וכ"כ התוס' "אף על גב דכתיב שער לוי אחד הא כתיב נמי שער יוסף אחד דלא מנו שבט יוסף אלא כאחד".

אבל הר"ן כתב "ותמהתי עליו שהרי מקראות מפורשין הן שלא כדבריו ז"ל, שהרי כת' בסוף ספר יחזקאל כה אמר י"י אלי"ם גיא גבול אשר תתנחלו את הארץ לי"ב שבטי ישראל יוסף חבלים, כלומ' שיטול יוסף שני חלקים, וכן תרגם יונתן יוסף תתקבל תרין חולקין, ומפורש עוד בפרש' כשהוא מונה נחלת השבטים ועל גבול נפתלי כו' מנשה אחד ועל גבול מנשה כו' אפרי' אחד, אלמ' אפרים ומנשה אף בעה"ב יטלו שני חלקים ועולין הן לשנים למנין י"ב שבטי ישראל, וכמו שמפורש בפרש', וכן מה שכת' ששבט לוי יטול חלק בארץ, אף זה אינו, שהרי מפורש בפרש' שלא יטול חלק בארץ אלא שיהיו לו ערים לשבת בהן והוא מכלל התרומה אשר ירימו חמשה ועשרים אלף רחב וארך שמכללה בית המקדש ומקום לשבת לכהנים וללויים, וכל זה מפורש בפרש', ואף על פי שכתו' שער לוי אחד שער יוסף אחד, זה אינו ענין לנחלתן בארץ יש', אלא לומ' שיהו בירושלם י"ב שערים כנגד י"ב שבטי', שאע"פ שיוסף נמנה בכל מקום שני שבטים הייני לענין נחלה אבל לענין שאר דברים אינו אלא שבט אחד, ושבט לוי נמי אף על פי שלא נטל חלק בארץ נמנה הוא במנין השבטים וראוי הוא שיהא לו זכרון בירושלם כשאר השבטים".

ומ"מ לדברי שניהם אין כאן אלא י"ב שבטים, וכמבואר בגמ'.​

 

[הצעיר שבחבורה]

וכבר בארנו בפ' וישלח שהיה ראוי שיעקב יוליד עוד בן ואז היה י"ג שבטים, וע"י בלבול יצוע נשארו רק י"ב שבטים​

לחץ כדי לכווץ...

וגם בזה צל"ע ששם מתבאר בדבריו שהיה ראוי שיוליד ב' בנים ויהיו י"ד שבטים

וזה לשונו שם

והמקובלים בארו שמנשה ואפרים היו ראוים לצאת מיעקב בלילה ההוא שבלבל יצועי אביו, וע"י הבלבול הזה לא נולדו, וזה נחשב לראובן כאלו שכב עם בלהה, וכמ"ש האר"י ז"ל ובס' כנפי יונה. ובאור הדברים שממה שהחזיק יעקב את מנשה ואפרים כבניו מבואר שהיו ראוים לצאת ממנו, כי בעת שאמר ה' ליעקב פרה ורבה, כבר היתה רחל מעוברת בבנימין, וה' הבטיח לו שיוליד עוד בנים,
ועי"כ לא נולדו השני בנים שהיו ראוים לצאת מיעקב. וישמע ישראל, יעקב שמע והבין מה שגרם בזה, שעי"כ ויהיו בני יעקב רק שנים עשר. שלולא שבלבל יצועו היו ארבעה עשר כפי הבטחת ה', ​

 

[מחכה]

אולי תח''י של אי מי המקור במנ''ח אם הלוויים ינחלו בארץ לע''ל

 

[הצעיר שבחבורה]

אולי תח''י של אי מי המקור במנ''ח אם הלוויים ינחלו בארץ לע''ל

לחץ כדי לכווץ...

כפי שהדעת מורה, הרי שיהיה זה במצוות "לֹֽא־יִ֠הְיֶ֠ה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כׇּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל"

ובדקתי שם, וכנראה שלזה כיוון מר

ואפשר דאף קיני וקניזי וקדמוני הם בכלל הארץ שנכרת ברית ולא יטלו הלוים וכו' ועיין בספר פר"ד בדרך הקודש. אך הג' אומות נזכה לע"ל ולעתיד יטלו שבט לוי נחלה וחלק כמבואר בב"ב דף קכ"ב והסמ"ג פוסק כן אם כן יטלו אף בז' עממין ג"כ ודבר זה צ"ע דלע"ל יתבטלו שני המצות והאיך יכול הנביא לעקור דבר מן התורה ואלה המצות כתיב וגו' ומכש"כ לעקור לעולם וצריך עיון גדול בזה ועיין במ"ל בה' יסוה"ת.​

 

[מחכה]

כיוון

לחץ כדי לכווץ...

אכן,
מנ"ח תק"נ אות ג', מצוה תח אות ב'
הגר''ח (סטנסיל) ב''ב קכ''ב
ויש קוב''ש בב''ב אות ש''ע