- הודעות
- 398
- תודות
- 1,148
- נקודות
- 175
מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה אחת משלי
כגון (דברים א, יא) ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ת"ל (דברים ד, ב) לא תוסיפו על הדבר.
וק"ק מאי קמ"ל והלא זה איסור כללי?
ויש לדון אם הדברים מכוונים לד' הרמב"ם בסוף הלכות תפילה (טו, ז): ואל תתמה ותאמר ומה תועיל ברכת הדיוט זה
שאין קבול הברכה תלוי בכהנים אלא בהקב"ה שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם
הכהנים עושים מצותן שנצטוו בה והקב"ה ברחמיו מברך את ישראל כחפצו. עכ"ל.
כלומר, שהם כידא אריכתא וכדוגמת יד פועל כיד בעה"ב
שבסברת מחנה אפרים הידוע בשלוחין סי' יא לגבי שאפשר לברך על מעקה שבונה וכו'.
ואולי גם מכאן ישאב מקורו חוץ מהירו' בגיטין פ"ז וכו'. (וע"ע חולין מט.).
ובזה יוסבר מה שצריך שיקריאוהו בבחי' גדול עע"ג (של חולין יב:).
וגם שלא ישנה ניגונים מחמת טירוף הדעת תרוה"ד סי' כו ובב"י (סי' קכח) שכלול בזה נמי שלא יחליט בדעתו
אלא מוכתב כחומר ביד היוצר בצורה מודגשת וניכרת בצורה דומיננטית
ע"י שמוסר אקסיומה מובנית - ושמו את שמי על בנ"י.
כגון (דברים א, יא) ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ת"ל (דברים ד, ב) לא תוסיפו על הדבר.
וק"ק מאי קמ"ל והלא זה איסור כללי?
ויש לדון אם הדברים מכוונים לד' הרמב"ם בסוף הלכות תפילה (טו, ז): ואל תתמה ותאמר ומה תועיל ברכת הדיוט זה
שאין קבול הברכה תלוי בכהנים אלא בהקב"ה שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם
הכהנים עושים מצותן שנצטוו בה והקב"ה ברחמיו מברך את ישראל כחפצו. עכ"ל.
כלומר, שהם כידא אריכתא וכדוגמת יד פועל כיד בעה"ב
שבסברת מחנה אפרים הידוע בשלוחין סי' יא לגבי שאפשר לברך על מעקה שבונה וכו'.
ואולי גם מכאן ישאב מקורו חוץ מהירו' בגיטין פ"ז וכו'. (וע"ע חולין מט.).
ובזה יוסבר מה שצריך שיקריאוהו בבחי' גדול עע"ג (של חולין יב:).
וגם שלא ישנה ניגונים מחמת טירוף הדעת תרוה"ד סי' כו ובב"י (סי' קכח) שכלול בזה נמי שלא יחליט בדעתו
אלא מוכתב כחומר ביד היוצר בצורה מודגשת וניכרת בצורה דומיננטית
ע"י שמוסר אקסיומה מובנית - ושמו את שמי על בנ"י.