כוח הפועל בנפעל! - מהו המושג זה? מה זה בכלל קשור אלי? ומה זה דורש ממני?
מאיפה זה מתחיל?
הכול מתחיל בבריאת העולם. ביום השישי, ברא ה' את האדם.בתחילת בריאתו היה האדם גוש עפר דומם, חסר כל חיות – כפסל חסר תנועה, ללא יכולת ללכת, לזוז ואפילו לחשוב. כלום. קשה לדמיין זאת, אה?
אך ה' רצה יצור חי, פעיל, בעל תכלית. לא יצור חסר מעש, אלא אדם שיפעל, יעבוד וימלא את יומו במשמעות.
מה הוא עשה? נפח בו רוח חיים – משלו ממש! נתאר לעצמנו את הרגע הזה: רגע אחד שה' נופח בגוש עפר, ומה קורה? מן האין, הופך האדם ליצור חי, תוסס ומודע.
כי זה בדיוק מה שה' רצה. הוא רצה שיהיו אנשים כאן בעולם הזה, שמכירים בו, עובדים וממליכים אותו בבחירה חופשית.
מאן דנפח מדיליה נפח
על החיות שה' נפח בנו, מלמדים אותנו חז"ל: "מאן דנפח – מדיליה נפח" (מי שנופח, מנשמתו הוא נופח). כשאנו מנפחים בלון, אנו מכניסים לתוכו אוויר מתוכנו. כך, להבדיל אלף אלפי הבדלות, כאשר ה' נפח באדם רוח חיים, הוא נפח מתוכו ומעצמותו.והחיות שמגיע מתוכו של ה', הוא חיות שיש בה כוח לברוא ולהחריב עולמות - רוחניים, לפעול ולחדש דברים – כאן בעולם שלנו, ומעל הכל כוח לבחור בין טוב לרע – כוח ויכולת שאין לשום נברא בעולם.
מה היינו ללא זה?
כאן אני רוצה לשאול אתכם: האם אי פעם חשבתם על כך שהחיות שבכם היא לא סתם אנרגיה, אלא כוח אלוקי ממש? החיות האלוקית שבתוכנו איננה רק כוח קיום, אלא כוח פועל. זהו הכוח ליצור, להשפיע, להחיות את עצמנו ואחרים. לא להיות 'בלון נפוח' חסר תועלת, אלא ישות חיה ומשפיעה, נושאת אחריות ומשמעות.נמצא כי ללא החיות האלוקית, היינו נותרים עפר דומם. אך כעת, כל עשייה שלנו, כל דיבור וכל מחשבה – כולם נובעים מהכוח האלוקי הפועם בקרבנו. וככל שהפעולה רוחנית יותר, כך היא מחוברת יותר לשורש החיות, ולכן מורגש בה הכוח האלוקי הפועם בתוכנו, ביתר שאת.
לגופו של עניין
וכעת, לאחר שהבנו את גודל הכוח שבתוכנו, ומאיפה היא נובעת. נוכל ללמוד כיצד הוא בא לידי ביטוי בפועל בחיינו, ונבין שכאשר אנחנו מדברים, לא רק מילותינו נשמעות, אלא החיות שבנו עוברת למי ששומע.והא ראיה, כל אחד מביננו, יכול לדעת לפי הדיבור של חבירו, באיזה מצב רוח הוא נמצא. ומי שיש לו חושים יותר דקים ויותר רוחניים, יכול להבחין בזה גם בהסתכלות פשוטה על חבירו.
זה אומר, שיש בנו כוח עליון יותר, המחייה אותנו, ושעל ידו ורק על ידו בכוחנו לבנות ולהחריב עולמות, לעשות ולפעול דברים.
ולכן, בכל מה שאנו עושים, מדברים או חושבים, יש גם את הכוח של הפועל, שהוא זה שנכנס בתוך הנפעל, ומשפיע עליו.
חשבו על כך רגע: הרי רואים אנו זאת בחוש – ברוחניות ובגשמיות, כל מילה שיוצאת מפיכם משפיעה הרבה הרבה מעבר למה שאתם יכולים לתפוס. יש כאן השפעה פנימית עמוקה, מעבר למשמעות המילולית.
אז מה זה מוסיף לנו?
להבין ולקלוט, שכשה' דורש מאיתנו שנעבוד אותו ונקיים את מצוותיו, אין בכוונתו רק בעשיית הדברים בחיצוניות – ותו לא. אלא, הוא רוצה שנעבוד אותו עם החיות שבתוכנו – 'וחי בהם' – כי רק עם החיות אנו פועלים דברים כאן ובעולמות העליונים.ובדיוק, כמו שכל אחד מאיתנו היה רוצה ונהנה לדבר ולשוחח רק עם בן אדם חי! ושהשיחה והקשר שלנו איתו יהיה חיה ונושמת. כך ה' רוצה שנשוחח עמו בצורה חיה, ושהקשר שלנו עמו תהיה בצורה חיה ונושמת, ולא סתם מן השפה ולחוץ.
ועד כמה ה' רוצה בזה, תרצו לדעת? מגלה לנו האריז"ל, שכל הקללות שה' – אבינו האב הרחמן מביא עלינו – בניו האהובים, הם רק כי איננו עובדים אותו בשמחה ובחיות פנימית. כמו שכתוב בפרשת הקללות: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב". נורא נוראות!
יהי רצון שנזכה להשתמש בכוח הפועל שבנו לטובה, להחיות, להרים, ולהאיר את העולם בכוח החיים שניתן לנו מאת ה' – ונהיה שותפים לבריאה.
מקורות:
- בעל ה'תולדות יעקב יוסף מרבה להזכיר את יסוד 'כוח הפועל בנפעל' בספריו הקדושים. לדוגמא, בתחילת פרשת ויחי, בשם הרמב"ן. בספרו 'בן פורת יוסף', בשם 'הראב"ד' ועוד ועוד
- יסוד 'מאן דנפח מדיליה נפח', מצטט בעל ה'תניא' (בספרו ח"א, פ"ב) מהזוה"ק. וזל"ק (ה'תניא'): "וכמו שכתוב בזוהר, 'מאן דנפח מתוכיה נפח', פירוש, מתוכיותו ומפנימיותו, שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח".
- עוד ראיתי את היסוד הזה פעם, בספר 'נפש החיים'. איני זוכר כעת את מקומו המדויק.
קריאה נרגשת!
אקווה, שהובנו ויובנו דבריי כראוי.
תגובות – מחמאות וביקורת, הערות והארות יתקבלו בברכה.
אני מבקש מכולכם: 'אל תמנעו טוב מבעליו'. אנא! אל תמנעו ממני, את ההזדמנות להשתנות, או לפחות להחכים מהביקורת שלכם. או לחילופין, להנות ולהתרווח ממחמאה טובה. תודה רבה רבה מראש.
