גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,363
תודות
11,035
נקודות
885
הקשה הרמב"ן בפר' תולדות (כו, ה) כיצד נשא יעקב שתי אחיות, והרי האבות קיימו כל התורה. ותירץ, שזה רק בארץ ישראל, וכן כתב בקצרה בפר' אחרי, והוסיף שלכן רחל נפטרה בכניסה לארץ.

וביבמות (צח, א) כתב הרמב"ן להוכיח שאפי' למ"ד שגם ערוה שישראל לא מומתין עליה בן נח מוזהר עליהם, הני מילי בקרובותיו מצד עצמו, אך הקרובות ע"י אישות [-אחות אשתו, כלתו, וכדו', מלבד אלו שהתרבו במפורש] לא נאסרו בני נח, שאל"כ כיצד נשא יעקב ב' אחיות [וע"ז כמובן א"א לתרץ שהיה בחו"ל, כי זה חייב בן נח מעיקר הדין], וכ"ת שלא היו אחיות מאם [וקורבת אב אין לבן נח, מלבד מה שנתרבה] היו צריכים חכמים לפרש זאת, ולא פירשו בשום מקום.

והמהרש"א (יומא כח, ב) תירץ ע"פ מהלך זה שלא היו אחיות מאם. ולכאורה קשה שבסדר עולם (פ"ב הובא ב'למכסה עתיק') איתא שהיו תאומות [ובספר הישר (פר' תולדות) כתוב ששם אימם היה עדינה, ושהיו תאומות, מיהו הרמב"ן בפר' וישלח מפקפק האם לסמוך על ספר זה]. וי"ל שזו מחלוקת, ורק למי שסובר שכל ערווה שישראל חייבים עליה, גם בן נח חייבים הוא סובר שלא היו אחיות מאם, ולכן גם הרמב"ן לא הוכיח מסדר עולם אלא מזה שלא פירשו.

אמנם החזקוני ג"כ מקשה שהרי קיימו את כל התורה, ובתירוץ ראשון כתב שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ובתירוץ שני כתב שלא היו אחיות מהם, ואין קורבת אב בגוי. ולדבריו לכאורה לא מצינו מחלוקת, וקשה עליו מהסדר עולם. מיהו גם המהרש"א הנ"ל כתב כב' תירוצי החזקוני יחד, ועפי"ז יישב בזה קושיית הרמב"ן על התורה, עיי"ש.​
 
הרמ"א בספרו תורת העולה (ח"ב פרק מד) כותב שהטעם שהתורה אסרה לישא ב' אחיות זה בגלל שיעקב התחתן עם ב' אחיות וזה גרם קנאה בין יוסף לאחיו, אבל בזמן יעקב עצמו עוד לא היה שייך הטעם ולא היה אסור, ומדמה את זה למצבה שרש"י כתב בפר' שופטים שהיתה חביבה בימי האבות, וכשהגוים לקחו את זה חוק לע"ז הקב"ה שנא את זה, ויש לאו לעשות כן.

וקצת יל"ע אם יסתדר עם מש"כ רש"י בוירא שלוט קיים מצוות מצה, הגם שעדיין לא היה את המאורע של יציאת מצרים, ויתכן שיש לחלק. ודוק היטב שהרמב"ן [הביאו הרמ"א] גם על מצבה הקשה, ויל"ע אם תירוצו כעין הרמ"א. [אגב, הרמ"א בתשובה דן כצידוד הרמב"ן שיעקב לא קיים את כל התורה].​
 
והמהרש"א (יומא כח, ב) תירץ ע"פ מהלך זה שלא היו אחיות מאם. ולכאורה קשה שבסדר עולם (פ"ב הובא ב'למכסה עתיק') איתא שהיו תאומות [ובספר הישר (פר' תולדות) כתוב ששם אימם היה עדינה, ושהיו תאומות, מיהו הרמב"ן בפר' וישלח מפקפק האם לסמוך על ספר זה].​
מיהו במהרש"א מתבאר שהתירוץ של גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, הוא רק על הקושייה שקיימו את התורה לפני שניתנה. אבל למ"ד שבן נח אסור בכל העריות, ע"כ לא היו אחיות מאם, וכן לכאורה מוכח מסנהדרין (נח, ב) שמשמע שאם שרה הייתה אחות של אברהם מאם, הייתה אסור לו למ"ד שאסור באחותו.

ויש לעיין אם הטעם הוא כיון שכל הדין של גר שנתגייר הוא רק בדיני התורה, וכאן התורה עדיין לא ניתנה. או כמו שאמר ת"ח אחד שכלפי גוי אין דין גר שנתגייר כקטן שנולד דמי [ולפי"ז גם אחרי מתן תורה, גוי שיבוא על בתו שהתגיירה, יהיה חייב למ"ד גוי אסור בבתו].

ואשמח אם יוסיפו בזה.

אכן קשה על המהרש"א, שבפסחים (קיט, ב) איתא "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק לאחר שאוכלין ושותין, נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך ואומר להן איני מברך שיצא ממני ישמעאל וכו', אומר לו ליעקב טול וברך אומר להם איני מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה תורה לאוסרן עלי". ובשלמא אם היו אחיות מאם, כתב הלבוש האורה (ריש פר' וישלח) שזה הפגם, שאפי' שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, יש איסור דרבנן משום שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה. אבל אם לא היו אחיות מאם אין שום איסור. וצ"ע.

ועל החזקוני יתכן שלא קשה, כיון שיתכן שבתירוץ שלא היו אחיות מאם, ס"ל שקודם מתן תורה לא שייך גר שנתגייר כקטן שנולד דמי [ועי' משנ"כ בעניין זה ריש פר' לך לך].​
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון