ככר (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

כעת זכורים לי 3 משמעויות

• ככר הירדן
• ככר לחם
• ככר זהב

האם למישהו ידוע ביאור למילה זו?

 

[אחד יחיד]

כעת זכורים לי 3 משמעויות

• ככר הירדן
• ככר לחם
• ככר זהב

האם למישהו ידוע ביאור למילה זו?

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי פעם באיזה מקום שהכוונה במילה הזאת היא כעין עיגול.
דהיינו שבקעת הירדן היא עגולה (לא יודע אם זה כך במציאות), ככרות הלחם היו עגולות, וככר זהב היה מטבע עגול.

 

[הצעיר שבחבורה]

היינו שבקעת הירדן היא עגולה (לא יודע אם זה כך במציאות)

לחץ כדי לכווץ...

גם אני אינני יודע, ולכך נצרך מקור בכדי לפרש כך

ככרות הלחם היו עגולות

לחץ כדי לכווץ...

הא מנלך? והאם לפי"ז כשכתוב 'ככר לחם' מוכרח שיהיה עגול?

ככר זהב היה מטבע עגול.

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שככר הוא משקל, ואינו מטבע.

 

[אחד יחיד]

הא מנלך? והאם לפי"ז כשכתוב 'ככר לחם' מוכרח שיהיה עגול?

לחץ כדי לכווץ...

כך היה כתוב היכן שראיתי את זה. אבל יתכן שאחר שהשם נקבע ל'ככר לחם' זהו שמו גם אם צורתו השתנתה.

כמדו' שככר הוא משקל, ואינו מטבע.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, אבל היה מטבע שהיה במשקל הזה, ועל שם המטבע נקרא המשקל. (שוב, זה מה שקראתי במקום שאיני מצליח להיזכר היכן הוא).

 

[נדיב לב]

כעת זכורים לי 3 משמעויות

• ככר הירדן
• ככר לחם
• ככר זהב

האם למישהו ידוע ביאור למילה זו?

לחץ כדי לכווץ...

רש"י פירשו כיכר הירדן מלשון מישור. וכ"כ באונקלוס. וכך בת"י: בחר ליה לוט ית כל מישר ירדנא ונטל לוט ממדינחא ואיתפרשו אינש מעל אחוי:

ומסתבר לפרש כיכר לחם, חתיכה אחת של לחם ישרה לא מעוצבת שנוחה לאחיזה. וכ"ה כיכר זהב.
אמנם בתרגום יונתן שמות פרשת תצוה פרק כט פסוק כג כתב: "וַעֲגוֹל דִּלְחֵים חָד". מבואר שפירש כיכר לחם, עיגול של לחם כצורת העיסה.

וברמב"ן (פרק י"ד פסוק כו) פירש מלשון מרוצה וחולק על רש"י והתרגום. בענין מישור ומבאר שככר הירדן נקרא על שם שהמים במרוצתם עברו שם.
וזה לשונו: לכך אמר "האלון" והנה כולם שמות תאר אבל "ככר הירדן" לשון מישור ממש הוא כי כן יקרא בלשון הקודש המקום שהנהרות מתפשטין בהם במרוצת המים הנגרים השוטפים שם ולכן אמר (להלן יט יז) ואל תעמוד בכל הככר ההרה המלט וכן כר נרחב (ישעיהו ל כג) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר (תהלים סה יד) פעמים יכפלו המלה ופעמים יסירו הכפל כמו בת עין (שם יז ח) וזולתם רבים ויקראו גם כן השלוחים המהירים בשם הזה לכרי ולרצים (מלכים ב יא ד) שרי המאות ואת הכרי (שם יט) וכן בכרכרות (ישעיהו סו כ) שם לגמלים המריצין שהזכירום בתלמוד (מכות ה) "גמלא פרחא" וממנו "מכרכר" כפולים ואבל השטים (במדבר לג מט) וכן "אבל מחולה" (שופטים ז כב) תרגמו אותו "מישר" הוא המקום הנחרב אין בו נטע ולא בנין כי הלשון אצלם לשון חרבה ושממה כמו ויאבל חיל וחומה (איכה ב ח) אבל תירוש אומללה גפן (ישעיהו כד ז).

 

[הצעיר שבחבורה]

כך היה כתוב היכן שראיתי את זה. אבל יתכן שאחר שהשם נקבע ל'ככר לחם' זהו שמו גם אם צורתו השתנתה.

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי היתה לזה
וְכִכַּ֨ר לֶ֜חֶם אַחַ֗ת וְֽחַלַּ֨ת לֶ֥חֶם שֶׁ֛מֶן אַחַ֖ת וְרָקִ֣יק אֶחָ֑ד מִסַּל֙ הַמַּצּ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

שוב מצאתי בתרגום שם

אמנם בתרגום יונתן שמות פרשת תצוה פרק כט פסוק כג כתב: וַעֲגוֹל דִּלְחֵים חָד. מבואר שפירש כיכר לחם, עיגול של לחם כצורת העיסה.

לחץ כדי לכווץ...

---

אבל היה מטבע שהיה במשקל הזה

לחץ כדי לכווץ...

היכן מצאנו?

 

[הצעיר שבחבורה]

רש"י פירשו כיכר הירדן מלשון מישור. וכ"כ באונקלוס. וכך בת"י: בחר ליה לוט ית כל מישר ירדנא ונטל לוט ממדינחא ואיתפרשו אינש מעל אחוי:

לחץ כדי לכווץ...

ראה כאן

וברמב"ן (פרק י"ד פסוק כו) פירש מלשון מרוצה וחולק על רש"י בענין מישור ומבאר שככר הירדן נקרא על שם שהמים במרוצתם עברו שם.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כחו.
ומה נעשה לככר לחם וככר זהב?

 

[אחד יחיד]

היכן מצאנו?

לחץ כדי לכווץ...

כיכר (יחידת מידה) – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[הצעיר שבחבורה]

כיכר (יחידת מידה) – המכלול

www.hamichlol.org.il

לחץ כדי לכווץ...

ערבך ערבא צריך, וכך נכתב שם
בנוסף להיותה יחידת משקל, "כיכר" אף שימשה כמטבע בעת העתיקה[דרוש מקור], כאשר הכוונה הייתה לשני סוגי מטבעות שונים: כיכר זהב וכיכר כסף.

הרי שאף להם אין מקור לזה

 

[אחד יחיד]

הרי שאף להם אין מקור לזה

לחץ כדי לכווץ...

אכן, אבל מה שכן מוכח משם שיש דברים בגו - ולו בגלל שעוד אחד כתב את זה.
לסיכום עד עכשיו:
כיכר לחם - תרגום יונתן אומר שהיא היתה עגולה.
כיכר זהב - לכאורה היה מטבע עגול במשקל הזה.
כיכר הירדן - זכור לי שצורתה היתה עגולה, וצריך עוד להוכיח את זה (אולי @יואל שילה יודע מה צורתה).

 

[נדיב לב]

ראה כאן

יישר כחו.
ומה נעשה לככר לחם וככר זהב?

לחץ כדי לכווץ...

אכן לדברי הרמב"ן (שלכך צוטט בנפרד) הם יתפרשו בענין אחר. אפשר כמו התרגום מלשון עגול.

 

[הצעיר שבחבורה]

ובמצודת ציון מצאתי שפירש

• "מגאון" - ענין גבהות ורוממות ור"ל ככר המעולה הסמוך לירדן
• "ככרות" - לחם השלם נקרא ככר

ועל ככר זהב לא מצאתי, אולם כמדו' שהוא המשקל הגבוה ביותר.

ועוד מצאתי עה"פ "אוֹרִידֵ֖ם כְּכָרִ֣ים לִטְב֑וֹחַ"

• "ככרים" - כבשים שמנים

 

[נדיב לב]

וברמב"ן (פרק י"ד פסוק כו) פירש מלשון מרוצה וחולק על רש"י והתרגום. בענין מישור ומבאר שככר הירדן נקרא על שם שהמים במרוצתם עברו שם.
וזה לשונו: לכך אמר "האלון" והנה כולם שמות תאר אבל "ככר הירדן" לשון מישור ממש הוא כי כן יקרא בלשון הקודש המקום שהנהרות מתפשטין בהם במרוצת המים הנגרים השוטפים שם ולכן אמר (להלן יט יז) ואל תעמוד בכל הככר ההרה המלט וכן כר נרחב (ישעיהו ל כג) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר (תהלים סה יד) פעמים יכפלו המלה ופעמים יסירו הכפל כמו בת עין (שם יז ח) וזולתם רבים ויקראו גם כן השלוחים המהירים בשם הזה לכרי ולרצים (מלכים ב יא ד) שרי המאות ואת הכרי (שם יט) וכן בכרכרות (ישעיהו סו כ) שם לגמלים המריצין שהזכירום בתלמוד (מכות ה) "גמלא פרחא" וממנו "מכרכר" כפולים ואבל השטים (במדבר לג מט) וכן "אבל מחולה" (שופטים ז כב) תרגמו אותו "מישר" הוא המקום הנחרב אין בו נטע ולא בנין כי הלשון אצלם לשון חרבה ושממה כמו ויאבל חיל וחומה (איכה ב ח) אבל תירוש אומללה גפן (ישעיהו כד ז).

לחץ כדי לכווץ...

אגב עכשיו אני רואה שהאבן עזרא על אתר מפרש "ככר הירדן, מקום צמחים. והכ"ף כפול או נעדר מכר נרחב. וכן בת עין. מן בבת עינו".
כלומר, כיכר מלשון כר. מקום צמחים.

לכשנסכם... יוצא לנו לעת עתה ד' פירושים במשמעות כיכר (הירדן).

מישור.
מרוצה.
מקום צמחים.
עגול.

 

[הצעיר שבחבורה]

לסיכום עד עכשיו:

לחץ כדי לכווץ...

ולפי"ד נמצא

כיכר לחם - תרגום יונתן אומר שהיא היתה עגולה.

לחץ כדי לכווץ...

לשון שהפך להיות מושאל, ואינו מכריע דבר

כיכר זהב - לכאורה היה מטבע עגול במשקל הזה.

לחץ כדי לכווץ...

גם הוא לשון מושאל, שהרי שימושו בתורה הוא רק ביחס למשקל.

כיכר הירדן - זכור לי שצורתה היתה עגולה, וצריך עוד להוכיח את זה (אולי @יואל שילה יודע מה צורתה).

לחץ כדי לכווץ...

ורק זה, בהנחה שימצא מדוייק, הוא אכן פירושה של מילה כפשוטה.

 

[נדיב לב]

ובמצודת ציון מצאתי שפירש

• ועוד מצאתי עה"פ "אוֹרִידֵ֖ם כְּכָרִ֣ים לִטְב֑וֹחַ"
  • "ככרים" - כבשים שמנים

לחץ כדי לכווץ...

זה לא מציאה...
כשתדקדק בדברי הרמב"ן הנ"ל, ראה תראה שהזכיר מזה.
והמכוון בזה, שכבשים רועים באחו.. במקום כר. ובהשאלה כבשים שמנים שמזונם מצוי להם בשפע.
וכן יתבאר לפירוש האב"ע.

 

[הצעיר שבחבורה]

זה לא מציאה...
כשתדקדק בדברי הרמב"ן הנ"ל, ראה תראה שהזכיר מזה.
והמכוון בזה, שכבשים רועים באחו.. במקום כר. ובהשאלה כבשים שמנים שמזונם מצוי להם בשפע.

לחץ כדי לכווץ...

אבל מדברי המצודות יותר נראה שכולם מכוונים לדבר אחד.

הגדול והמעולה שבכולם.

• ככר הירדן - המעולה
• ככר לחם - שלם (וגם הוא מעלה ויתרון).
• כרים - כבשים שמנים

ואם כדבריי עפי"ד

• ככר זהב - הגדול שבמשקלות

 

[נדיב לב]

אבל מדברי המצודות יותר נראה שכולם מכוונים לדבר אחד.

הגדול והמעולה שבכולם.

• ככר הירדן - המעולה
• ככר לחם - שלם (וגם הוא מעלה ויתרון).
• כרים - כבשים שמנים

ואם כדבריי עפי"ד

• ככר זהב - הגדול שבמשקלות

לחץ כדי לכווץ...

שפתיים יישק.
לא שמתי לב שהכל צוטט מהמצודות. ואכן מצאת פירוש עקבי שמוצא את המכנה המשותף בכל הככרות...
ועל כן אפטיר, דבריך אלו לי לככר....:)

 

[רבי]

אבל מדברי המצודות יותר נראה שכולם מכוונים לדבר אחד.

הגדול והמעולה שבכולם.

• ככר הירדן - המעולה
• ככר לחם - שלם (וגם הוא מעלה ויתרון).
• כרים - כבשים שמנים

ואם כדבריי עפי"ד

• ככר זהב - הגדול שבמשקלות

לחץ כדי לכווץ...

תודה רבה שאתה מחכימנו תמיד בהארותיך החשובות.

כיכר יש לו שלוש משמעויות:
ככר לחם- לחם גדול
ככר לחם- חתיכת לחם.
2. ככר הירדן.
3. ככר זהב.

כרים זה משורש כר והוא אינו קשור לכיכר.

 

[נדיב לב]

כרים זה משורש כר והוא אינו קשור לכיכר.

לחץ כדי לכווץ...

ראה מה שהובא לעיל מהרמב"ן שפירש ככר הירדן יחד עם כרים.
"אבל "ככר הירדן" לשון מישור ממש הוא וכו', וכן כר נרחב, לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר, פעמים יכפלו המלה ופעמים יסירו הכפל כמו בת עין".

וכן מש"כ האבן עזרא" ככר הירדן, מקום צמחים. והכ"ף כפול או נעדר מכר נרחב. וכן בת עין. מן בבת עינו".
כלומר, ככר פירושו כר. וא"ש.

 

[רבי]

ראה מה שהובא לעיל מהרמב"ן שפירש ככר הירדן יחד עם כרים.
ומש"כ האבן עזרא" ככר הירדן, מקום צמחים. והכ"ף כפול או נעדר מכר נרחב. וכן בת עין. מן בבת עינו".
כלומר, ככר פירושו כר. וא"ש.

לחץ כדי לכווץ...

כרים זה גם מלשון שמיכה או דשא
"לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר".
זה אותו ענין ולא אותו שורש.