• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
  • וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

שערי ישר

משתמש רשום
gemgem
פרסם מאמר
הודעות
69
תודות
162
נקודות
80
שמעתי בשם הגאון ר' בוניים שרייבר שכל תלמידי הגר"ח דיברו אותו דבר אבל כ"א בצורה שונה.
ואינני מבין איך ייתכן לומר זאת.
א. פשוט שכל פעם שיש חקירה של אחרונים כ"א מביע את דעתו אך כ"א ודאי דיבר עינינים שונים, ודי לי כדוגמת כח הטענה, שליחות, מזיק.
שבכולם כל אחרון מביע בצורה שונה את דעתו לא כי כך מביע אלא באמת יש תוכן אחר ונקודה שונה.
ואסביר קצת, לדוגא בשליחות, מפורסמת חקירת האחרונים בזה האם הוא יד ארוכה או מישהו אחר שהתוצאות מתיחסות איליו.
והנה יש בחקירה זו ד' או ה' אפשריות בהבנת החקירה.
א. האם החקירה היא ביחס לפעולה אופ"א רק תוצאת הפעולה אופ"ב הפעולה עצמה
ב. החקירה ביחס לשיליח והמשלח עצמם אופ"א הם גוף אחד אופ"ב הם ב' גופים (ונפק"מ מי הוא בע"ד)
ג. האם השליח הוא המחליף של המשלח או לא (ונפק"מ בנשטתה משלח)
ד. האם שליח ציבור נחשב ציבור או האם שליח עושה שליח אופ"א השיל הוא המשלח עצמו וקיבל כוחו מהמשלח אופ"ב כל כוחו הוא מהמשלח גם עתה (העברת כח או מינוי),
(ולמרחיקי לכת ה. שליח של ציבור האם נחשב ציבור אופ"א השליח מאבד מציאותו אופ"ב השליח לא מאבד מציאותו ואין יחיד נעשה רבים ונפק"מ לתמורה וכו').
וזו דוגמא אחת מני רבות.
(למותר לציין שכל חקירה נמצאת באחרון אחר, חלקת יואב, לקח טוב, אור שמח, שערי יהודה, ועוד)
ברור שכל אחרון ואחרון יש לו הסבר וביאור ואור חדש בסוגיא משלו, ואין לנו אלא להבין את דברי רבותינו.
 
נערך לאחרונה:
אתן רק את חוות דעתי האישית בנושא זה,

התורה היא "ארוכה מיני ארץ ורחבה מני ים", אכן זכינו ויש לנו שפע אין סופי של תורה.

כאשר אני ניגש לסוגיא אני יכול להתעסק בה שבועות כשכל העיסוק הוא אך ורק בתלמידיו של הגר"ח, זה דבר נפלא מחד אך מאידך גיסא קצת בעייתי.

אנחנו צריכים ללמוד את תורתו של הקב"ה ולהבין אותה עד הסוף, לעומק ולרוחב. אך כאן נמצא ההבדל בין הגר"ח לתלמידיו, היום הלימוד הישיבתי נשען בכללות על דרכו של הגר"ח בלימוד הגמרא, תלמידיו מבינים את הגמרא עם הכלים אותם הוא נתן. וכאן נשאלת השאלה, האם אני צריך להבין כל סוגיא אם איך שהבינו אותה כל תלמידיו של הגר"ח או שאני צריך להבין את הגמרא עד הסוף?
בכדי להבין כדבעי אני מוכרח ללמוד כפי שהגר"ח לימד אותנו ללמוד, אך אם הבנתי את הסוגיא טוב ע"י עיון בגרש"ש, האם הנני מוכרח גם ללמוד את הסוגיא אך שהבין אותה ברוך בער? או שאולי עדיף שאמשיך ללמוד את הגמרא הק'.

בחורים יכולים לחלות את זמנם במשך חודשים באיך למדו כל תלמידיו של הגר"ח סוגיא מסויימת, בזמן שהש"ס מלא בסוגיות שהם לא נגעו בהם כלל...

כמובן שיש כיף גדול בלימוד זה, השאלה היא אם הוא עולה על החשיבות שבלימוד התורה.

לא יודע אם לזה התכוון ר' בונים שרייבר, אך זאת דעתי.
 
לא יודע כמה כולם כאן יסכימו עם ה'ווארט' אבל שמעתי אותו פעם בשם ראש ישיבה אחד,

שאם למדתי רשב"א והוא לא עזר לי להבנת הגמרא אז קיימתי מצוות ת"ת, אך אם למדתי ר' שמעון שקאפ והוא לא עזר לי להבנת הגמרא אז לא (כמובן שכל ר' שמעון שתלמד יעזור לך בהבנה ואם לא בסוגיא הזאת אז בסוגיא אחרת, אבל בעניין).
 
שמעתי בשם הגאון ר' בוניים שרייבר שכל תלמידי הגר"ח דיברו אותו דבר אבל כ"א בצורה שונה.
ואינני מבין איך ייתכן לומר זאת.
א. פשוט שכל פעם שיש חקירה של אחרונים כ"א מביע את דעתו אך כ"א ודאי דיבר עינינים שונים, ודי לי כדוגמת כח הטענה, שליחות, מזיק.
שבכולם כל אחרון מביע בצורה שונה את דעתו לא כי כך מביע אלא באמת יש תוכן אחר ונקודה שונה.
ואסביר קצת, לדוגא בשליחות, מפורסמת חקירת האחרונים בזה האם הוא יד ארוכה או מישהו אחר שהתוצאות מתיחסות איליו.
והנה יש בחקירה זו ד' או ה' אפשריות בהבנת החקירה.
א. האם החקירה היא ביחס לפעולה אופ"א רק תוצאת הפעולה אופ"ב הפעולה עצמה
ב. החקירה ביחס לשיליח והמשלח עצמם אופ"א הם גוף אחד אופ"ב הם ב' גופים (ונפק"מ מי הוא בע"ד)
ג. האם השליח הוא המחליף של המשלח או לא (ונפק"מ בנשטתה משלח)
ד. האם שליח ציבור נחשב ציבור או האם שליח עושה שליח אופ"א השיל הוא המשלח עצמו וקיבל כוחו מהמשלח אופ"ב כל כוחו הוא מהמשלח גם עתה (העברת כח או מינוי),
(ולמרחיקי לכת ה. שליח של ציבור האם נחשב ציבור אופ"א השליח מאבד מציאותו אופ"ב השליח לא מאבד מציאותו ואין יחיד נעשה רבים ונפק"מ לתמורה וכו').
וזו דוגמא אחת מני רבות.
(למותר לציין שכל חקירה נמצאת באחרון אחר, חלקת יואב, לקח טוב, אור שמח, שערי יהודה, ועוד)
ברור שכל אחרון ואחרון יש לו הסבר וביאור ואור חדש בסוגיא משלו, ואין לנו אלא להבין את דברי רבותינו.
ברור שאין כוונתו שצריך לשלב בין כל החקירות, אך כוונתו הייתה לומר שגם היום כ"א מבין כסגנונו וכלשונו אך בהתבוננות הדברים נראה שכולם לדבר אחד נתכוונו.

אגב זה מזכיר סיפור מפורסם שמתאר את דרך הלימוד של תלמידי ר' חיים, שפעם אחת ר' חיים אמר שפרה זה כמו שולחן.
ר' אלחנן ביאר שכוונת ר' חיים היא שכשם שיש לשולחן ארבע רגליים כמו"כ יש לפרה ארבע רגליים, והיינו שבמציאות הם דומים.
ר' שמעון ביאר שכוונת ר' חיים היא שיש דינים בתורה שהם משותפים לפרה ושולחן.
הגרי"ז בנו ביאר שכוונת אביו היא שמה זה פרה-זה שולחן.
ותלמידו המובהק מרן הברכת שמואל רץ לחלוב את השולחן.

אכן ישנם דרכים בהבנה אך סו"ס כולם קיבלו מאותו מעיין..
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓