- הודעות
- 3,848
- תודות
- 8,030
- נקודות
- 692
כראת פני אלקים ותרצני
רש"י מפרש ש"האלוקים" זה המלאך[1]. וכ"כ בתרגום יונתן. ועי' ברא"ה (סוכה ה, ב) שזה מלאכים.
ובחזקוני ובכלי יקר כתבו שהכוונה שכשם שהרואה פני אלוקים בעלייה לרגל צריך להביא קרבן גם אני רוצה להביא לך מנחה. וכ"ה בבראשית רבה פרשה עח (סי' יב), ועיי"ש עוד. וכ"נ בבראשית רבה פרשה עה (סי' י), וז"ל, ואף יעקב היה מזכיר לעשו שמו של הקב"ה ליראו ולבהלו שנאמר כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים, ועיי"ש.
ובאונקלוס פירש "רברביא", ונראה שהכוונה שמחשיב את ראיית פניו כאילו ראה שרים בשר ודם.
ולכאורה הנפק"מ אם צריך לקדש את המילה "אלוקים", שדודי הגאון ר' יהושע גריינימן הביא מהרעק"א (יו"ד סי' רעו ס"ט) בשם מסכת סופרים שהוא חול. ולכאורה זה א"ש עם אונקלוס וכן לרש"י ודעימיה, כי לא צריך לקדש שם מלאך, אך למדרש רבה והחזקוני והכלי יקר לכאורה הוא קודש [בין לענין שאסור למוחקו בין לענין שצריך הסופר לקדש].
רש"י מפרש ש"האלוקים" זה המלאך[1]. וכ"כ בתרגום יונתן. ועי' ברא"ה (סוכה ה, ב) שזה מלאכים.
ובחזקוני ובכלי יקר כתבו שהכוונה שכשם שהרואה פני אלוקים בעלייה לרגל צריך להביא קרבן גם אני רוצה להביא לך מנחה. וכ"ה בבראשית רבה פרשה עח (סי' יב), ועיי"ש עוד. וכ"נ בבראשית רבה פרשה עה (סי' י), וז"ל, ואף יעקב היה מזכיר לעשו שמו של הקב"ה ליראו ולבהלו שנאמר כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים, ועיי"ש.
ובאונקלוס פירש "רברביא", ונראה שהכוונה שמחשיב את ראיית פניו כאילו ראה שרים בשר ודם.
ולכאורה הנפק"מ אם צריך לקדש את המילה "אלוקים", שדודי הגאון ר' יהושע גריינימן הביא מהרעק"א (יו"ד סי' רעו ס"ט) בשם מסכת סופרים שהוא חול. ולכאורה זה א"ש עם אונקלוס וכן לרש"י ודעימיה, כי לא צריך לקדש שם מלאך, אך למדרש רבה והחזקוני והכלי יקר לכאורה הוא קודש [בין לענין שאסור למוחקו בין לענין שצריך הסופר לקדש].
[1] והראוני שרש"י מפרש כן גם בסוטה (מא, ב), ומעניין שהגמ' בסוטה והמדרש רבה (פרשה עה סי' י) אומרים אותו פירוש שיעקב בא להפחידו, ומובא על זה משל, ואעפ"כ רש"י מפרש שהכוונה ראיית מלאכים, ובמדרש רבה מפורש שזה על הקב"ה.
