הסתפקתי כשמדליקים את הנרות בפתח הבנין, ולא ניכר לעובר של מי הנרות, האם עביד כדבעי. ואמנם מדברי תוס' שבת כא: משמע דמשום היכרא ל"ה מעיקר מעיקר הדין. אמנם שם מיירי על נרות הידור.
ולפו"ר יעויין בשו"ע סימן תרעא ובמ"ב שם (ס"ק יב) ומה שנחלקו הפמ"ג (א"א ס"ק ב) והמאמ"ר עם הא"ר (שם ס"ק ד') בשני בני אדם שדרים בחצר אחת ומדליקים כל אחד בפתח החצר מעיקר הדין, בכה"ג אינו עולה לשניהם בנר שיש לו שתי פיות, והיינו כל מה שכתב השו"ע מיירי דווקא בנרות הידור. וראה שם במ"ב ומקורו מהפמ"ג, ומשמע דבכל גווני התיר ויש לדחות.
פמ"ג שם א"א ס"ק ב וז"ל: בשביל. עמ"א. רש"י שבת כ"ג ב' ובטור מליל ב' ועב"י למנהג התוספות והמחבר אע"פ שבס"ב כתב מנהג הטור אפ"ה לא סיים כאן מליל ב' ואילך וי"ל לכאורה דנ"מ ב' בתים עס"ה או ב' ב"ב חלוקין בעיסתם בבית אחד דמדינא צריך לכ"א נר דלא הוי בכלל איש וביתו א"כ עולה לשנים בליל א' ג"כ אבל למ"ש הר"ב בהג"ה דיזהרו להניח כ"א נרותיו במקום מיוחד בודאי בליל ב' ואילך בנר א' שיש לו הרבה פיפיות דלא יהיה היכר אפי' בליל א' לא ידליקו שנים בנר א' דלא פלוג לאפוקי מהלבוש יע"ש ובא"ר אות ד' תי' זה בליל א' יכולין ב' אנשים להדליק בנר א' שיש לו ב' פיות דבליל א' א"צ היכרא יע"ש ועמ"מ פ"י מהל' חנוכה ועס"ה בזה:
אליהו רבה שם ס"ק ד וז"ל: שני בני אדם וכו'. פירוש למהדרין כן פירש רש"י ונראה לי דסבירא לי דשני בני אדם שהם מצד החיוב כגון שני בתים אין יוצאים בזה עיי"ש.
ובאליהו רבה שציינתי מפנה למה שכתב בס"ק ט.
ושם כותב וז"ל: על פתח החצר וכו'. כן הוכיח תוס' דף כ"א ד"ה מצוה וכו' מהא דשני פיות סעיף ג' דמשמע דעולה לשני בתים ואם היו מניחין על פתח בתיהם היה לזה מימין ולזה משמאל, עד כאן. וקשה דילמא מיירי דבפתח אחד ליכא מזוזה דמדליקין כדאיתא בסעיף ז', וזה אפשר דעת המגיד שהיו בשני בתים, ולחם משנה תמה ולפי מה שכתבתי ניחא. מיהו יש לומר דמכל מקום צריך שיהיה מימין כשיכנס בין שני מצוות דהא השתא נר חנוכה מבית חבירו הוא בשמאל דידיה. אך קשה על תוס' הא יש לומר דמיירי בשני בני אדם בבית אחד החלוקין בעיסתן דמחויבין להדליק כל אחד בפני עצמו כמו שכתב המגיד שם, ואפשר דתוס' פליגי בזה כמו שכתבו בד"ה מהדרין וכו' כדי שיהא היכרא כשמוסיפין לכך מדליקין אחד וכן משמע בספר התרומות ושבלי הלקט ותניא, ועיין ס"ק ב' עכ"ל.
ושמעתי בשם הגרשז"א שבמקרה כזה עדיף להדליק בחלון מאשר בפתח הבנין.
ולפו"ר יעויין בשו"ע סימן תרעא ובמ"ב שם (ס"ק יב) ומה שנחלקו הפמ"ג (א"א ס"ק ב) והמאמ"ר עם הא"ר (שם ס"ק ד') בשני בני אדם שדרים בחצר אחת ומדליקים כל אחד בפתח החצר מעיקר הדין, בכה"ג אינו עולה לשניהם בנר שיש לו שתי פיות, והיינו כל מה שכתב השו"ע מיירי דווקא בנרות הידור. וראה שם במ"ב ומקורו מהפמ"ג, ומשמע דבכל גווני התיר ויש לדחות.
פמ"ג שם א"א ס"ק ב וז"ל: בשביל. עמ"א. רש"י שבת כ"ג ב' ובטור מליל ב' ועב"י למנהג התוספות והמחבר אע"פ שבס"ב כתב מנהג הטור אפ"ה לא סיים כאן מליל ב' ואילך וי"ל לכאורה דנ"מ ב' בתים עס"ה או ב' ב"ב חלוקין בעיסתם בבית אחד דמדינא צריך לכ"א נר דלא הוי בכלל איש וביתו א"כ עולה לשנים בליל א' ג"כ אבל למ"ש הר"ב בהג"ה דיזהרו להניח כ"א נרותיו במקום מיוחד בודאי בליל ב' ואילך בנר א' שיש לו הרבה פיפיות דלא יהיה היכר אפי' בליל א' לא ידליקו שנים בנר א' דלא פלוג לאפוקי מהלבוש יע"ש ובא"ר אות ד' תי' זה בליל א' יכולין ב' אנשים להדליק בנר א' שיש לו ב' פיות דבליל א' א"צ היכרא יע"ש ועמ"מ פ"י מהל' חנוכה ועס"ה בזה:
אליהו רבה שם ס"ק ד וז"ל: שני בני אדם וכו'. פירוש למהדרין כן פירש רש"י ונראה לי דסבירא לי דשני בני אדם שהם מצד החיוב כגון שני בתים אין יוצאים בזה עיי"ש.
ובאליהו רבה שציינתי מפנה למה שכתב בס"ק ט.
ושם כותב וז"ל: על פתח החצר וכו'. כן הוכיח תוס' דף כ"א ד"ה מצוה וכו' מהא דשני פיות סעיף ג' דמשמע דעולה לשני בתים ואם היו מניחין על פתח בתיהם היה לזה מימין ולזה משמאל, עד כאן. וקשה דילמא מיירי דבפתח אחד ליכא מזוזה דמדליקין כדאיתא בסעיף ז', וזה אפשר דעת המגיד שהיו בשני בתים, ולחם משנה תמה ולפי מה שכתבתי ניחא. מיהו יש לומר דמכל מקום צריך שיהיה מימין כשיכנס בין שני מצוות דהא השתא נר חנוכה מבית חבירו הוא בשמאל דידיה. אך קשה על תוס' הא יש לומר דמיירי בשני בני אדם בבית אחד החלוקין בעיסתן דמחויבין להדליק כל אחד בפני עצמו כמו שכתב המגיד שם, ואפשר דתוס' פליגי בזה כמו שכתבו בד"ה מהדרין וכו' כדי שיהא היכרא כשמוסיפין לכך מדליקין אחד וכן משמע בספר התרומות ושבלי הלקט ותניא, ועיין ס"ק ב' עכ"ל.
ושמעתי בשם הגרשז"א שבמקרה כזה עדיף להדליק בחלון מאשר בפתח הבנין.