מעשה נפלא, שאירע עם הרה"ק רבי אהרן מבעלזא, שהכיר טובה ליהודי שגמל עמו טובה, וכך היה המעשה:
פעם נזדמן הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א להתארח במקום מסוים, ושם סידרו לו חדר עם מיטה שעליה יוכל לנוח בלילות שבהם ישהה באותו מקום. הרבי מבעלזא היו לו עיניים קדושות וטהורות, וכשהוא היה מסתכל על מקום או על חפץ הוא ראה את כל העבר. הוא הביט במקום ההוא, ומיד אמר שהוא לא יוכל לנוח בחדר הזה ובמיטה הזאת.
היה שם אחד מבני הבית, ילד צעיר לשנים, שלתומו חשב שהרבי כנראה חושב שמיטה זאת אינה נוחה מספיק. הוא מיד קפץ והציע את המיטה שלו, אולי היא כן תמצא בעיניו של הרבי, ואכן נכנס הרבי לחדר הסמוך, חדרו של הילד, ומיד אמר שהוא ישמח להתארח כאן. באותו לילה ובלילה שלאחר מכן עלה הרבי על יצועו של אותו ילד, שפינה במיוחד עבורו את החדר והסכים לוותר על המיטה שלו לשני לילות.
עברו ימים, חלפו שנים. ענן שחור עלה בשמי אירופה, העולם התהפך על הרבי וגם על אותו ילד. כל אחד מהם עבר את מסלול הייסורים שלו, ושניהם עלו לארץ הקודש, אבל אותו ילד לא היה ממשפחה של חסידי בעלזא, ולא היה לו שום קשר עם הרבי מבעלזא.
הוא גדל, התחתן, ולצערו הרב לא זכה לפרי בטן. מספר שנים חלפו מהחתונה, הם הלכו לדרוש ברופאים שהיו תמימי דעים – הזוג הזה יישאר ללא ילדים, אין שום דרך לעזור להם.
ביום מן הימים החליט אותו יהודי לנסוע לתל אביב, ולהיכנס אל הרבי הקדוש מבעלזא, אולי יזכה להיפקד בברכתו הטהורה.
הוא כתב קוויטל עם שמו ושם אמו, וכמובן גם שמה של רעייתו ושם אמה, והגישו אל הרבי שקרא את הקוויטל וזיהה מיד את האיש שלפניו: "אתה מגיע מעיר פלונית?", שאל והיהודי השיב בחיוב, "האם אתה בן למשפחה פלונית?", ושוב השיב בחיוב.
"אתה זוכר שהייתי אצלכם בבית?", שאל הרבי השלישית, והיהודי הנרגש השיב שאכן הוא זוכר היטב. "אתה נתת לי את המיטה שלך, נכון?", בירר הרבי עוד, ושוב קיבל תשובה חיובית.
שקע הרבי הקדוש מבעלזא בשרעפים, ולאחר מכן בירך אותו יהודי והפטיר: "שני לילות ישנתי על המיטה שלך, בזכות זה יהיו לך שני ילדים".
צדיק גוזר והקב"ה מקיים. לא עברו ימים מרובים ואתו יהודי ורעייתו נפקדו בשני ילדים, נגד כל הסיכויים ובניגוד לכל התחזיות שסיפקו הרופאים.
