נפלא מאד, אם כן יש לנו חומרא חדשה
להסגר בתוך החדר, לבד, במשך תשעת הימים, כדי שלא לצער את הבריות בריחו!
אפשר להקל לפני שבת ברחיצת ידיו עד המרפק, ורגליו עד הברכים - אבל זה כמובן לא יפתור את הריח כי ריח נובע רק מבלוטות הזיעה האפוקריניות, שנמצאות באזורים שאין לרוחצם למרות ריחם.
אני מצטט את מה שכתבתי במאמר על נט"י לאחר נגיעה בטינוף:
הזיעה האפוקרינית מופרשת בעיקר באזורים השעירים כגון הקרקפת בית השחי והמפשעה כי בלוטותיה ממוקמות עם זקיקי השערות [וכן נמצאת גם במעט אזורים שאינם שעירים], זיעה זו מכילה כמות גדולה יותר של חלבונים ושומנים, ולכן מרקמה חלבי יותר - ואף שאין לזיעה זו ריח עצמי אך היא זו שגורמת לריח רע מאחר ובמקומות אלו יש ריבוי חיידקים המפרקים את החלבונים הנמצאים בזיעה - ותוצר הפירוק הוא בעל ריח לא נעים; כמות חיידקים זו מתרבה עוד יותר באותם האזורים - שהם לחים וסגורים, ולכן אם המקום מאוורר - הזיעה מתאדה בקלות ונוצר פחות ריח, וככל שהמקום פחות מאוורר והזיעה נשארת זמן רב - נוצרות בה מושבות חיידקים ההופכים את הזיעה לריחנית, עד שהמקום ישטף; כמובן שכשזיעה זו נמצאת זמן רב בבגדים - פירוק החיידקים גורם שהבגדים ידיפו ריח רע.
הזיעה האקרינית מופרשת ברוב שטח העור ופחות באזורים שעירים, והיא מיועדת לקירור הגוף בעת חום או פעילות גופנית [שהרי אידוי מים דורש אנרגיה רבה, שמוצאת מהעור הסמוך], זיעה זו מורכבת בעיקר ממים עם מעט מלח ושִתְנָן - לכן היא יותר מימית ובד"כ לא גורמת לריח.
כלומר, להדיף ריח רע - בודאי אסור.
ואם אסור להסיר את הריח - אזי חייבים להסתגר [בדומה לויכוח בין הדר בקומה העליונה לתחתונה מי אמור לשלם על הסתימה הגורמת לפריצת הטינוף לקומה התחתונה - שגם אם העליון פטור מלשלם - אבל להמשיך להשתמש בזה בודאי אסור לו].
