ד' תעניות בין המצרים ת"ב - לא להזיע כדי לא להתקלח בתשעת הימים | ענייני דיומא| דף 2 ד' תעניות בין המצרים ת"ב - לא להזיע כדי לא להתקלח בתשעת הימים | ענייני דיומא| דף 2
אחרי כל המלל על בני ברק אני רוצה לומר שהייתי בשבת בירושלים והיה חם ומזיע כמעט כמו בני ברק
בתקופה הזו של השנה חם מאד כמעט בכל הארץ ואין מקום להמלט ממנו...
כנראה המרגלים שבכו באותו לילה בכיה של חינם לא חשבו על כך לעתיד...
 
לשיטות המתירים להתקלח בתשעת הימים למי שמזיע כיון שאינו לשם הנאה, האם יש עניין להקפיד לא להזיע?
יש בזה הרבה זוויות
ישנם שגם בחום הנוראי של בני ברק לא מתרחצים כלל
ויתרה מזאת אני מכיר לא מעט אנשים צדיקים שכל ה"שלושים" לא מתרחצים
ישנם שמתקלחים בכל מחיר
אתה מדבר על אלה שמתרחצים וליבם נוקפם האם כדאי כמה שיותר למעט בזה
כמדומה שאם זה יוריד מקלחת או שתיים יש ענין גדול שכך הם משתתפים במנהגי אבילות באופן חיובי ולא פוטרים עצמם מזה לגמרי
 
על כל אשכול זה צריך להתנוסס דגל שחור של דברי מרן הרב שך זצ"ל [שאגב, חי בבני ברק...] ואמר שמעולם, אבל מעולם, לא באו לשאול אותו אבלים בתוך ימי השבעה על כך שהם מזיעים ומחפשים היתרים להתקלח...
 
על כל אשכול זה צריך להתנוסס דגל שחור של דברי מרן הרב שך זצ"ל [שאגב, חי בבני ברק...] ואמר שמעולם, אבל מעולם, לא באו לשאול אותו אבלים בתוך ימי השבעה על כך שהם מזיעים ומחפשים היתרים להתקלח...
מאז עברו עשרים וחמש שנה והשואלים המזיעים נוהרים בהמוניהם למורה הוראה, שלא יכולים לעמוד בריחם ומתירים
 
לשיטות המתירים להתקלח בתשעת הימים למי שמזיע כיון שאינו לשם הנאה, האם יש עניין להקפיד לא להזיע?
א' מבחינת ההלכה לגרום להיתר אסור
אין כאן איסור שניתר, אלא מלכתחילה כל האיסור עומד על רחיצה לשם תענוג וכשהרחיצה לא לשם תענוג אין כלל איסור מעיקרא.

נראה שדעת רוב הרבנים שהגיבו כאן שאין לאסור להזיע מלכתחילה, וכך נראה.
 

קבצים מצורפים

על כל אשכול זה צריך להתנוסס דגל שחור של דברי מרן הרב שך זצ"ל [שאגב, חי בבני ברק...] ואמר שמעולם, אבל מעולם, לא באו לשאול אותו אבלים בתוך ימי השבעה על כך שהם מזיעים ומחפשים היתרים להתקלח...
ואעיד על עצמי שבשבעה על אימי ע"ה הלכתי לשאול בענין זה כך שכנראה נשתנו הטבעיים או האנשים...
 
על כל אשכול זה צריך להתנוסס דגל שחור של דברי מרן הרב שך זצ"ל [שאגב, חי בבני ברק...] ואמר שמעולם, אבל מעולם, לא באו לשאול אותו אבלים בתוך ימי השבעה על כך שהם מזיעים ומחפשים היתרים להתקלח...
אגב, אני שמעתי השמועה הזאת בשם הגרשז"א, והשמועה זאת יותר מסתברת, שלא שמענו שבאו כ"כ להרב ש"ך לשאול שאלות בהלכה, עד כדי כך שהיה יכול להעיד 'שמעולם, אבל מעולם' (כלשונך), לא באו לשאול אותו אבלים על כך.
 
רבינו החזו'א היה נוסע לצפת בגלל שא''א ליהות פה בבני ברק בתשעת הימים
להדם
אין.
החזו"א נסע לצפת מחמת חולשתו הרבה ולא מחמת הנ"ל, הנה מקור:
וגם אין שם אזכור כלל לזמן הנסיעה, ודי בזה.
 
אני חושב שכיום בבני ברק רוב רובם של הרבנים נוטים ששרי להתקלח. הפוסקים היו באירופה ושם היה קר. כך שמעתי מיותר מג' מוצי'ם חשובים
עד כמה שידוע לי, רוב הרבנים אינם מתירים להתרחץ באופן כללי היתר גורף (ביניהם: הגראי"ל שטינמן, הגר"ח קניבסקי, הגר"נ קרליץ, הגר"ש ואזנר, הגרמ"מ לובין, הגרי"א דינר, הגרמ"ש קליין, הגר"י אולמן, הג"ר נפתלי קופשיץ, ועוד רבים)
כל השאלה היא עד כמה להחמיר בזה במקרים מסויימים, שמרן הגרח"ק אחז שאין להתיר בשופו"א אף שהוא מזיע ביותר ויש ממנו ריח לא נעים (ורק במחלה של זיעה או בפצעים התירו) ורוב הפוסקים סברו להקל בזה באופנים מסויימים, כל רב והוראותיו הוא, אך עדיין איני מכיר רב שהתיר בזה היתר גורף.
 
כמובן שגם לא נבדוק את העירוב כי לאחר בדיקתו ותיקונו מזיעים כמו לאחר סאונה, גם ברכסים שבצפון.
כמעט כל פעם מצליחים להמם אותי הנידונים העולים מאנשי העיר השוכנת במרכז הארץ
מה נפל עליכם?
לא נכין עוגות כל השנה שמא ידבק קמח בתקרה ועלול לצנוח למאכלים בפסח [אמיתי לגמרי!]
לא נשרוף חמץ שמא העשן המכיל חמץ ינחת בפסח למאכלים [מתוך דרשת שבת הגדול של אחד הרבנים]
בנות לא ירקדו בחתונה מול צלמת שמא מישהו יצפה בהסרטה [כאן בפורום, אתמול]
אפשר להמשיך בלי סוף
לא להזיע כדי שלא יצטרך להתקלח - מה עובר עליכם? מי שמזיע וריחו נודף מותר להתקלח, זו אינה רחצה של תענוג כמו המרחץ בימי חז"ל אלא בסך הכל הסרת הטינוף, וקל יותר מרחצת אשה לצורך מצוות טבילה לדידן שאין לנו בכלל חציצות.
מסתמא הצדיקים הללו גם לא מקיימים מצוה אחרת כי בנוהג שבעולם מתקלחים לפניה כדי שלא להמאיס.
כשחז"ל לימדו אותנו שמי שיורק בפני חבירו או הורג כינה בפניו ונמאס - הוא עבריין כי מגעיל את חבירו - הם התכוונו ללמד אותנו תפיסה יהודית, שאסור להגעיל אנשים, ולא רק מקרה נקודתי שאסור לירוק בפני חבירו, אלא גם שאסור להדיף ריח שגורם לאנשים להגעל [כמובן, כשיש אפשרות להמנע מכך].
וכי הקב"ה חפץ במסירות של שטות זו? וכי יש לזה איזה קשר לאבילות החורבן?
עימדתי פעם ספר על אחד מגדולי ישראל - ומחקתי על דעת עצמי סיפור עליו שלא היה משתמש בסבון ועם זאת ריחו לא היה רע - שמא ילמדו ממנו לעשות כך עוד אנשים [הודעתי לבעל הספר שמחקתי, למי שחושש משום גניבת דעת הלקוח].
גם כשהייתי אבל חפפתי ראש לפחות פעם אחת בשל רגישות גדולה בעור הקרקפת שלי, לא הייתי צריך לשאול את הרב שך או מישהו אחר - גמרא קא ידענא על בעל החטטין.
מחילה על הבוטות, אבל לעתים צריך איזו סיכה לנקב בלונים.
 
נערך לאחרונה:
עימדתי פעם ספר על אחד מגדולי ישראל - ומחקתי על דעת עצמי סיפור עליו שלא היה משתמש בסבון ועם זאת ריחו לא היה רע - שמא ילמדו ממנו לעשות כך עוד אנשים [הודעתי לבעל הספר שמחקתי, למי שחושש משום גניבת דעת הלקוח].
איני חושב שאמורים להשמיט עובדות כאלו על גדולי ישראל.
איני יודע על מי אתה מדבר, אך זאת אוכל לומר, שהגר"ח קניבסקי לא היה מתרחץ כלל מלבד מה מה שטבל במקוה בע"ש וט"ע, ומעולם לה היה ממנו ריח רע אף שהזיע מאוד.
 
לא להזיע כדי שלא יצטרך להתקלח - מה עובר עליכם? מי שמזיע וריחו נודף מותר להתקלח, זו אינה רחצה של תענוג כמו המרחץ בימי חז"ל אלא בסך הכל הסרת הטינוף, וקל יותר מרחצת אשה לצורך מצוות טבילה לדידן שאין לנו בכלל חציצות.
הגר"ח קניבסקי זללה"ה כותב (בשם החזו"א) שזה דוקא ב"מחלה" של זיעה, ולא בזיעת אדם רגיל.
 
לא להזיע כדי שלא יצטרך להתקלח - מה עובר עליכם? מי שמזיע וריחו נודף מותר להתקלח, זו אינה רחצה של תענוג כמו המרחץ בימי חז"ל אלא בסך הכל הסרת הטינוף, וקל יותר מרחצת אשה לצורך מצוות טבילה לדידן שאין לנו בכלל חציצות.
שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן רלז
והנה יש שרוצים להתיר הרחיצה מחמת שמזיעים, ולגבי יוה"כ בט"ז סי' תרי"ג סק"א כתב דרחיצה להעביר את הזיעה אסור כמ"ש סי' שאח"ז גבי סיכה שאסור כדי להעביר הזוהמא וה"ה ברחיצה, ובמג"א שם בסי' תרי"ד סק"א כתב צ"ע מ"ש מרחיצה דשרי להעביר הזוהמא וכו' עיין שם, וסומכים בזה על דעת המג"א להתיר רחיצה כשמזיע. אך משם אין ראיה כי המג"א איירי בזוהמא והיינו שמזוהם מאד ולא בסתם זיעה, ואמנם מי שמזיע כל כך עד שהוא מזוהם או שמזיע בזיעה שאינה חולפת, וכהך דבכתובות ע"ה ע"א גבי מומין עיין שם, אה"נ דמותר לו לרחוץ. ואפשר לפרש כן גם במ"ש במטה אפרים סי' תרי"ג סעיף ב' להתיר במזיע הרבה עיין שם, דהיינו שמזיע הרבה עד שנעשה מזוהם ודו"ק.​
 
נפלא מאד, אם כן יש לנו חומרא חדשה
להסגר בתוך החדר, לבד, במשך תשעת הימים, כדי שלא לצער את הבריות בריחו!
אפשר להקל לפני שבת ברחיצת ידיו עד המרפק, ורגליו עד הברכים - אבל זה כמובן לא יפתור את הריח כי ריח נובע רק מבלוטות הזיעה האפוקריניות, שנמצאות באזורים שאין לרוחצם למרות ריחם.
אני מצטט את מה שכתבתי במאמר על נט"י לאחר נגיעה בטינוף:
הזיעה האפוקרינית מופרשת בעיקר באזורים השעירים כגון הקרקפת בית השחי והמפשעה כי בלוטותיה ממוקמות עם זקיקי השערות [וכן נמצאת גם במעט אזורים שאינם שעירים], זיעה זו מכילה כמות גדולה יותר של חלבונים ושומנים, ולכן מרקמה חלבי יותר - ואף שאין לזיעה זו ריח עצמי אך היא זו שגורמת לריח רע מאחר ובמקומות אלו יש ריבוי חיידקים המפרקים את החלבונים הנמצאים בזיעה - ותוצר הפירוק הוא בעל ריח לא נעים; כמות חיידקים זו מתרבה עוד יותר באותם האזורים - שהם לחים וסגורים, ולכן אם המקום מאוורר - הזיעה מתאדה בקלות ונוצר פחות ריח, וככל שהמקום פחות מאוורר והזיעה נשארת זמן רב - נוצרות בה מושבות חיידקים ההופכים את הזיעה לריחנית, עד שהמקום ישטף; כמובן שכשזיעה זו נמצאת זמן רב בבגדים - פירוק החיידקים גורם שהבגדים ידיפו ריח רע.
הזיעה האקרינית מופרשת ברוב שטח העור ופחות באזורים שעירים, והיא מיועדת לקירור הגוף בעת חום או פעילות גופנית [שהרי אידוי מים דורש אנרגיה רבה, שמוצאת מהעור הסמוך], זיעה זו מורכבת בעיקר ממים עם מעט מלח ושִתְנָן - לכן היא יותר מימית ובד"כ לא גורמת לריח.

כלומר, להדיף ריח רע - בודאי אסור.
ואם אסור להסיר את הריח - אזי חייבים להסתגר [בדומה לויכוח בין הדר בקומה העליונה לתחתונה מי אמור לשלם על הסתימה הגורמת לפריצת הטינוף לקומה התחתונה - שגם אם העליון פטור מלשלם - אבל להמשיך להשתמש בזה בודאי אסור לו].
 
נפלא מאד, אם כן יש לנו חומרא חדשה
להסגר בתוך החדר, לבד, במשך תשעת הימים, כדי שלא לצער את הבריות בריחו!
אפשר להקל לפני שבת ברחיצת ידיו עד המרפק, ורגליו עד הברכים - אבל זה כמובן לא יפתור את הריח כי ריח נובע רק מבלוטות הזיעה האפוקריניות, שנמצאות באזורים שאין לרוחצם למרות ריחם.
אני מצטט את מה שכתבתי במאמר על נט"י לאחר נגיעה בטינוף:
הזיעה האפוקרינית מופרשת בעיקר באזורים השעירים כגון הקרקפת בית השחי והמפשעה כי בלוטותיה ממוקמות עם זקיקי השערות [וכן נמצאת גם במעט אזורים שאינם שעירים], זיעה זו מכילה כמות גדולה יותר של חלבונים ושומנים, ולכן מרקמה חלבי יותר - ואף שאין לזיעה זו ריח עצמי אך היא זו שגורמת לריח רע מאחר ובמקומות אלו יש ריבוי חיידקים המפרקים את החלבונים הנמצאים בזיעה - ותוצר הפירוק הוא בעל ריח לא נעים; כמות חיידקים זו מתרבה עוד יותר באותם האזורים - שהם לחים וסגורים, ולכן אם המקום מאוורר - הזיעה מתאדה בקלות ונוצר פחות ריח, וככל שהמקום פחות מאוורר והזיעה נשארת זמן רב - נוצרות בה מושבות חיידקים ההופכים את הזיעה לריחנית, עד שהמקום ישטף; כמובן שכשזיעה זו נמצאת זמן רב בבגדים - פירוק החיידקים גורם שהבגדים ידיפו ריח רע.
הזיעה האקרינית מופרשת ברוב שטח העור ופחות באזורים שעירים, והיא מיועדת לקירור הגוף בעת חום או פעילות גופנית [שהרי אידוי מים דורש אנרגיה רבה, שמוצאת מהעור הסמוך], זיעה זו מורכבת בעיקר ממים עם מעט מלח ושִתְנָן - לכן היא יותר מימית ובד"כ לא גורמת לריח.

כלומר, להדיף ריח רע - בודאי אסור.
ואם אסור להסיר את הריח - אזי חייבים להסתגר [בדומה לויכוח בין הדר בקומה העליונה לתחתונה מי אמור לשלם על הסתימה הגורמת לפריצת הטינוף לקומה התחתונה - שגם אם העליון פטור מלשלם - אבל להמשיך להשתמש בזה בודאי אסור לו].
יש הרבה אנשים (ואני בתוכם) שנמצאים רוב היום במזגן, מחליפים בגדים משומשים, שמים דורדורנט, ולא מתרחצים כל תשעת הימים. - ואין מהם כל ריח רע.
לא צריך להפוך את ההלכה הפשוטה ללעג וקלס.
 

הודעות מומלצות

[QUOTE="שירת העשבים, post: 52991, member...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון