בהעלותך לא סתם צלצול (1 צופה)

[התורה]

וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם (במדבר יא, יז) התנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם טורח בני, שהם טרחנים וסרבנים (רש"י).
בפסוק זה מלמד אותנו רש"י הקדוש את מידתם ומדרגתם של מנהיגי ישראל, לנהוג בסבלנות מרובה ובארך רוח כלפי כל אדם, גם כלפי אנשים טרחנים וסרבנים המטרידים את שלוותם. כמובן שמידה זו אינה נחלת רק של מנהיגי ישראל, אלא כל יהודי ראוי שיסגל לעצמו את מידת הסבלנות כלפי יהודים נדכאי רוח הזקוקים לאוזן קשבת.

יתה תקופה בחייו של כ"ק האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זי"ע, בעל 'דברי שלמה', שבכל לילה בשעה מאוחרת, לאחר שהגבאי עוזב את הבית, וכן באשמורת הבוקר לפני בואו של הגבאי, היה הטלפון מצלצל בבית, היו אלו אנשים טרדנים ומרי נפש שהיו מטריחים על האדמו"ר בשאלות הבל ודיבורי סרק, ומפסידים את זמנו היקר בדברים של מה בכך. כאשר נודע הדבר לבנו כ"ק האדמו"ר רבי נפתלי צבי מבאבוב זי"ע, הוא הציע לאביו שאולי כדאי שבשעות אלו ינתק את הטלפון, ולכל הפחות לא ירים את הטלפון, כך יוכל לנוח מעט ולעסוק בתורה ועבודה ללא מפריעים.

ענה לו אביו: איככה אוכל לעשות כדבר הזה? הלא בשעה שהטלפון מצלצל אני לא שומע סתם צלצול, אני שומע כאן קול של יהודי שבור ומסכן מהעבר השני של הטלפון הזועק לאוזן קשבת וזועק 'רבי הושיעני!', חלילה לי לאטום אזני לרווחתו ולשוועתו.
תורה שבכתב​