בראשית להבדיל בין היום ובין הלילה

[אור זרוע לצדיק]

הנה הרש"י פירש ביום ראשון דבריאה נקבע להם תחומן וז"ל ולפי פשוטו כך פרשהו ראהו כי טוב ואין נאה לו ולחשך שיהיו משתמשין בערבוביא וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה:

וברש"י בהמשך הפרשה כתב להבדיל בין היום ובין הלילה - משנגנז האור הראשון אבל בז' (נ"א בג') ימי בראשית שמשו האור והחשך הראשונים יחד בין ביום ובין בלילה:
ולכאו' סתרי אהדדי, וצ"ב

 

[איישר חילי]

כמדומה שעמד בזה רבינו הרא''מ בפס' יד ראה שם באורך [מקווה שהבנתי טוב.. אם טעיתי תעדכן]

מזרחי (רא"ם)

[להבדיל בין היום ובין הלילה] משנגנז האור הראשון. אליבא דרבי יעקב דאמר: אור שנברא ביום ראשון אינן המאורות שנבראו ביום הרביעי. וקשיא ליה מקרא ד"להבדיל בין היום ובין הלילה" דמשמע דלא הובדלו אלא על ידי המאורות שנתלו ברביעי, ואם כן מאי "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" ויום שני ויום שלישי, והוצרך לומר שאז היו משמשים האור והחשך הראשונים זה ביום וזה בלילה. אבל לרבנן דאמרי: "אור שנברא ביום ראשון הן הן המאורות" לא קשיא ולא מידי, דאיכא למימר דמלת "להבדיל" אמאורות קאי, ולא על תלייתן ברקיע, שאף בימים הראשונים, שקודם היום הרביעי שעדיין לא נתלו, היו מבדילין בין היום והלילה על ידי סבובן, כדלעיל (ד"ה ויהי):

 

[אור זרוע לצדיק]

השאלה היא מתי נקבע גבולן של היום והלילה כמו שמבואר למעלה.