בהעלותך להגיד שבחו של אהרן שלא שינה (1 צופה)

[געגועים]

וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן, ברש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה.

אפשר לפי שדרך העולם שכאשר יש חלישות הדעת יש גם קצת תרעומת וממילא כאשר מתפייס נופל התרעומת, לא כן אהרן הכהן שאפילו שהיה לו חלישות הדעת שלא הקריב נשיא משבט לוי אבל לא היה לו שום תרעומת, וכאשר הבטיחו הקב"ה ופייסו ואמר לו שלך גדול משלהם שאתה עומד ומטיב את הנרות, לא היה אצלו שום שינוי מאשר לפני הפיוס, כי אף פעם לא היה לו תרעומת. ודו"ק.​

 

[אחד יחיד]

השבח של אהרון - שלא שינה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אחד יחיד]

ועוד י''ל שהמילה כן פירושו שווה כמו 'כן בנות צלפחד דוברות' ודרשו חז''ל 'שכיונו דבריהם' והנה כשהיה כהן גדול ראוי אז נר המערבי דלק 24 שעות (תמיד לג.) ושמן שהיו שמים בנרות כמידת שמן ללילה ובכ''ז נר המערבי דלק 24 שעות ולא רק לילה.

ולפי''ז הפירוש ויעש כן אהרן שעשה כל הנרות שווים וזה הכוונה 'כן' שעשה כל הנרות שווים והרי דלק הנר המערבי יותר מכולם וזה הכוונה מלמד שלא שינה לא הכוונה שלא שינה מהוראת השם, זה פשיטא, אלא הכוונה מלמד שלא שינה את כמות השמן ושם בהכל שווה ללא שינוי בין נר לנר ולמדו מהמילה כן שזה שווה.

וזהו השבח שאע''פ שלא שינה זה דלק 24 שעות, והשבח הוא שהוא כה''ג ראוי. (ארץ חמדה)

 

[אחד יחיד]

ועוד י"ל בהא דביארו חז"ל (הובא ברש"י להלן) 'ויעש כן אהרן להגיד שבחו שלא שינה'. והקשו בזה המפרשים דמה שבח הוא לאהרן, קדוש ה' שקיים מצות הבורא ולא שינה מצוותו.

וביאר בזה החת"ס, דהנה כתיב (שמות ל, ז) 'בהיטיבו את הנרות יקטירנה', דהיינו בעת שמטיבים את הנרות מקטירים ג"כ קטורת, ואולם אהרן כשהיטיב את הנרות לא היה מקטיר קטורת, כיון דאמרו חז"ל (שבת כג, ב) דמאן דזהיר בנרות הויין ליה בנים תלמידי חכמים, ולכן היה ניחא לו טפי להיטיב את הנרות מלהקטיר קטורת, הגם שקטורת מעשרת, משום דטוב לי תורת פיך אלפי זהב וכסף.

ואמנם, היה אפשר לו לקיים את שניהם, פעם הטבה ופעם הקטרה. ולכל הפחות פעם אחת היה יכול להקטיר ולהניח לאחר להטיב, לזה השמיעה לנו התורה שבחו של אהרן שלא שינה אף פעם מלהעלות את הנרות ולהקטיר קטורת תחתיה. משום דכ"כ רצה שבניו יהיו תלמידי חכמים, עד שאפי' פעם אחת לא ויתר על ההטבה המסוגלת לבנים תלמידי חכמים. (דעת סופר)