למה זה תשאל לשמי?

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
194
תודות
631
נקודות
92
שלום רב לכלל חו"ר הפורום.
ידוע בשער בת רבים המח' בין קוראי הדורות, על זהותו של מחבר הה"ג, דיש שייחסוהו לרבי יהודאי גאון (וכ"כ רש"י התוס' להדיא פעמים רבות), ויש שייחסוהו לר' שמעון מקיירא (ר' שרירא גאון). והאריכו בזה המלבה"ד במכון ירושלים בהקדמתם.
והנה, לאחרונה נתקלתי בד' התוס' (חולין צז. ד"ה אמר) שלאחר שהביא דברי הבה"ג, כתבו בהמש"ד בזה"ל 'ובה"ג של אספמיא כתב' ונראה מדבריהם דתרי 'הלכות גדולות' היו בזמנם ושמא נמצא א"כ דאין מח' כלל וכלל, אלא דתרי חיבורים הוו. ואשמח לעזרת חברי הפורום בפתרון פשר הדבר. ואפשר שבהקדמה הנ"ל עמדו המדפיסים בזה, ואינו תח"י כעת.
 
שלום רב לכלל חו"ר הפורום.
ידוע בשער בת רבים המח' בין קוראי הדורות, על זהותו של מחבר הה"ג, דיש שייחסוהו לרבי יהודאי גאון (וכ"כ רש"י התוס' להדיא פעמים רבות), ויש שייחסוהו לר' שמעון מקיירא (ר' שרירא גאון). והאריכו בזה המלבה"ד במכון ירושלים בהקדמתם.
והנה, לאחרונה נתקלתי בד' התוס' (חולין צז. ד"ה אמר) שלאחר שהביא דברי הבה"ג, כתבו בהמש"ד בזה"ל 'ובה"ג של אספמיא כתב' ונראה מדבריהם דתרי 'הלכות גדולות' היו בזמנם ושמא נמצא א"כ דאין מח' כלל וכלל, אלא דתרי חיבורים הוו. ואשמח לעזרת חברי הפורום בפתרון פשר הדבר. ואפשר שבהקדמה הנ"ל עמדו המדפיסים בזה, ואינו תח"י כעת.
בשם הגדולים הביא באות ה' שני ספרים א' הלכות גדולות וא' הלכות גדולות מאספמיא ונראה שאלו ב' ספרים (וצ"ע שלא הביא שם את דברי התוס' בחולין)
 
שלום רב לכלל חו"ר הפורום.
ידוע בשער בת רבים המח' בין קוראי הדורות, על זהותו של מחבר הה"ג, דיש שייחסוהו לרבי יהודאי גאון (וכ"כ רש"י התוס' להדיא פעמים רבות), ויש שייחסוהו לר' שמעון מקיירא (ר' שרירא גאון). והאריכו בזה המלבה"ד במכון ירושלים בהקדמתם.
והנה, לאחרונה נתקלתי בד' התוס' (חולין צז. ד"ה אמר) שלאחר שהביא דברי הבה"ג, כתבו בהמש"ד בזה"ל 'ובה"ג של אספמיא כתב' ונראה מדבריהם דתרי 'הלכות גדולות' היו בזמנם ושמא נמצא א"כ דאין מח' כלל וכלל, אלא דתרי חיבורים הוו. ואשמח לעזרת חברי הפורום בפתרון פשר הדבר. ואפשר שבהקדמה הנ"ל עמדו המדפיסים בזה, ואינו תח"י כעת.
כעת ראיתי בחיפוש בקובץ שיטות קמאי מסכת גיטין דף עח עמוד א
לשון הלכות גדולות דרב יהודאי של אספמיא [הלכות הגט לר"י הזקן בעל התוספות].
ונראה שזה מהדורא אחרת של הספר הלכות גדולות
 
שלום רב לכלל חו"ר הפורום.
ידוע בשער בת רבים המח' בין קוראי הדורות, על זהותו של מחבר הה"ג, דיש שייחסוהו לרבי יהודאי גאון (וכ"כ רש"י התוס' להדיא פעמים רבות), ויש שייחסוהו לר' שמעון מקיירא (ר' שרירא גאון). והאריכו בזה המלבה"ד במכון ירושלים בהקדמתם.
לא ראיתי שם שהאריכו בזה
147045_8.png
 
כעת ראיתי בחיפוש בקובץ שיטות קמאי מסכת גיטין דף עח עמוד א
לשון הלכות גדולות דרב יהודאי של אספמיא [הלכות הגט לר"י הזקן בעל התוספות].
ונראה שזה מהדורא אחרת של הספר הלכות גדולות
עי'
ספר התרומה הלכות שבת סימן רמט
וז"ל
כדברי הלכות גדולות רב יהודאי
 
עי'
ספר התרומה הלכות שבת סימן רמט
וז"ל
כדברי הלכות גדולות רב יהודאי
לא באתי להביא מקור מי חיבר את ההלכות גדולות אלא באתי לומר שההלכות גדולות של אספטיא נמי חברו ר' יהודאי ונמצא שאין בק ספרים הלכות גדולות אלא ההלכות גדולות והלכות גדולות יש אספמיא הם ספר א' אלא שהם ב' מהדורות
 
לא באתי להביא מקור מי חיבר את ההלכות גדולות אלא באתי לומר שההלכות גדולות של אספטיא נמי חברו ר' יהודאי ונמצא שאין בק ספרים הלכות גדולות אלא ההלכות גדולות והלכות גדולות יש אספמיא הם ספר א' אלא שהם ב' מהדורות
אכן, כדבריך נקטו, כמה וכמה מחוקרי הדורות, אך שו"ר לחיד"א בשם הגדולים (מערכת ספרים אות ה סא-סב) שכתבם בשני ערכים נפרדים, ונ' מדבריו לכאו' דנקט שדובר בב' חיבורי שונים. ולא באתי לקבוע מסמרות בזה, אלא להציע הדבר בפני רבים וטובים ממני.
 
אכן, כדבריך נקטו, כמה וכמה מחוקרי הדורות, אך שו"ר לחיד"א בשם הגדולים (מערכת ספרים אות ה סא-סב) שכתבם בשני ערכים נפרדים, ונ' מדבריו לכאו' דנקט שדובר בב' חיבורי שונים. ולא באתי לקבוע מסמרות בזה, אלא להציע הדבר בפני רבים וטובים ממני.
מי הם חוקרי הדורות הללו?
 
לא באתי להביא מקור מי חיבר את ההלכות גדולות אלא באתי לומר שההלכות גדולות של אספטיא נמי חברו ר' יהודאי ונמצא שאין בק ספרים הלכות גדולות אלא ההלכות גדולות והלכות גדולות יש אספמיא הם ספר א' אלא שהם ב' מהדורות
ראיתי זאת בא' מבעלי התוס' בקובץ מקבציאל שנת תשס"ה
1776080101798.png
 
ואגב יעויין נא מר
בתשובות הגאונים שערי צדק ח"ג שער ג סימן י"א וז"ל וקשיא לן הא דבהלכות גדולות ובהלכות דמר רב יהודאי גאון ע"ה כתוב: קטן שקידש אין חוששין לקדושיו ואם נשא אשה והוליד ממנה בנים ועדיין לא הגיע לשלש עשרה שנה ויום אחד אין קדושיו קדושין ואין כתובתו כתובה אבל בניו כשרין הן ונקראין על שמו ואם בא להוציא אין צריך ליתן גט, וכשיגיע לשלש עשרה שנה ויום אחד יחזור ויקדש ויכתוב כתובה אחרת. ומדקא קשיא לן הא מילתא הודענא ית מרנה לאלפא יתנה אורח תקנה

רש"י ברכות מ"ב ע"א ד"ה עדי ובסוכה ל"ח ע"ב ד"ה הוא אומר וע"ש בתוס' ד"ה שמע וברשב"ם פסחים ק"ט ע"ב ד"ה דהיינו

ר"ן (על הרי"ף) סוכה דף י"ט ע"ב
וז"ל כן יסד הרב יהודאי גאון ז"ל בה"ג

נמוקי יוסף סנהדרין דף ו' ע"א וז"ל כן פסקו בה"ג של רב יהודאי גאון

שלטי הגבורים שבת דף ס' ע"ב וז"ל וכתב סמ"ג שמצא כתוב כך בה"ג קדמוניות של רב יהודאי גאון דשרי למעבד ביום טוב מידי דמשתי ביומי כי מיפא ובישולי וליכא למיחש משום סחיטה ואין נראין לסמ"ג דבריהם וגם הרא"ש לא רצה להקל לעשות מעשה בסחיטת הבוסר לתוך האוכל:

הגהות אשרי גיטין פ"ד סימן ז' וז"ל ובהלכות גדולות לא תיקנו רב יהודאי

ועי' מלא הרועים (על הרי"ף) ברכות דף מ"ב ע"א ואלו דבריו בר"י ד"ה וכתב מר רב יהודאי גאון עכ"ל. הוא בעל הלכות גדולות וכ"כ התוס' בחולין כ"ז דבר זה בשם ה"ג וכ"כ הטור בסי' קנ"ט:

ויעויין עוד בתוס' נזיר נ"ט ע"א ד"ה אמר רבי וז"ל וכפי גירסת הלכות גדולות משמע דאפי' דשאר איברים אסור להעביר שיער ובהלכה פסוקה דרב יהודאי בהלכות נדה מכתב ה"ר יוסף טוב עלם יש כמו בהלכות שלנו

ויעויין בפמ"ג בספרו ראש יוסף פסחים ל' ע"א עיין בהקדמה לסמ"ג שמסופק אם בה"ג הוא ר"ש קיירא או רב יהודאי גאון. ועיין מ"ש בפריי לי"ד בכללי או"ה בראש הספר יע"ש
 
למעשה מוכרים כיום שני חיבורי הלכות: אחת בשם הלכות פסוקות והיא המיוחסת לרב יהודאי גאון או לתלמידו רב נטרונאי, ואחת הלכות גדולות (הידוע) והיא מיוחסת לרב שמעון קיירא או קידא. מסתבר שבזמן הראשונים לא כולם הכירו את שני החיבורים, ולכן מצוי שהחיבור של רב יהודאי גאון נקרא הלכות גדולות, מה שיצר סוג של הקבלה בין החיבורים.
יצוין שלא באתי לקבוע דברים אלו כנכונים, רק לציין שכך מקובל כיום במחקר, על פי כתבי יד וממצאים מהגניזה וכו'.
 
כעת ראיתי בחיפוש בקובץ שיטות קמאי מסכת גיטין דף עח עמוד א
לשון הלכות גדולות דרב יהודאי של אספמיא [הלכות הגט לר"י הזקן בעל התוספות].
ונראה שזה מהדורא אחרת של הספר הלכות גדולות
בקובץ שיטות קמאי גיטין הובא 8 פעמים
ראשונה בגיטין ב' ע"א ד"ה ספר תירוכין
ודפים י"ט ע"ב, כ"ו ע"א, ל"ד ע"ב, ס"ב ע"ב, ע"ב ע"א, [ע"ח ע"א], פ"ה ע"א
 
למעשה מוכרים כיום שני חיבורי הלכות: אחת בשם הלכות פסוקות והיא המיוחסת לרב יהודאי גאון או לתלמידו רב נטרונאי, ואחת הלכות גדולות (הידוע) והיא מיוחסת לרב שמעון קיירא או קידא.
ונכתבה בהשראתו של הס' הלכות פסוקות.
וראה במצו"ב
 

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון