חידות סוכות ליטול ד' מינים פעמיים?

[נפקא מינא]

אדם נטל אתרוג ויד"ח ובכל זאת יש עניין ליטול שוב?

 

[יאשע בער]

א. מקום המקדש אינו בכלל גבולין?

לחץ כדי לכווץ...

הוא גם בכלל גבולין, אך קיום המצוה מדאורייתא אינו קיום התקנה של זכר למקדש.

 

[יושב בישיבה]

סוכה פ"ג ה"ד [דף י"ד א' בדפוס וילנא].

לחץ כדי לכווץ...

מפרשי הירושלמי שם לא מסבירים כך.
זה כבר לא מפורש בירושלמי.

 

[יאשע בער]

מפרשי הירושלמי שם לא מסבירים כך.

לחץ כדי לכווץ...

במאירי סוכה ל"ו ב' נראה דמפורש כן.

 

[אל'יהו]

כוונתי היתה בזה"ז לשיטת הרמב"ם [להבנת הביכור"י] שיש מצוה דאו' בנטילה בירושלם, צריך לחזור ולקחת בגבולין כדי לקיים זכר למקדש.

לחץ כדי לכווץ...

באמת זה עצמו קושיא גדולה על הבנת הביכו"י בדעת הרמב"ם, דאם המצוה נוהגת בכל ירושלים גם אחר החורבן, מה ענין זכר המקדש לכאן, ולמה ראה ריב"ז צורך לתקן שיטלו בגבולין כל ז' אחרי שהמצוה קיימא ועומדת בכל ירושלים גם בזמן החורבן. וכמדומני שעמדו בזה.

 

[יאשע בער]

באמת זה עצמו קושיא גדולה על הבנת הביכו"י בדעת הרמב"ם, דאם המצוה נוהגת בכל ירושלים גם אחר החורבן, מה ענין זכר המקדש לכאן, ולמה ראה ריב"ז צורך לתקן שיטלו בגבולין כל ז' אחרי שהמצוה קיימא ועומדת בכל ירושלים גם בזמן החורבן. וכמדומני שעמדו בזה.

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות אפשר לומר שקודם החורבן כלל ישראל היו בירושלם בסוכות משום מצות עלי' לרגל, ולאחר החורבן לא היו רוב ישראל בירושלם ולכן הי' צורך לתקן זכר למקדש.

 

[אל'יהו]

בפשטות אפשר לומר שקודם החורבן כלל ישראל היו בירושלם בסוכות משום מצות עלי' לרגל, ולאחר החורבן לא היו רוב ישראל בירושלם ולכן הי' צורך לתקן זכר למקדש.

לחץ כדי לכווץ...

הר"ן (בתענית) כותב שהסיבה שגם אחר החורבן מבקשין על הגשמים רק מז' בחשון, אפילו שלא שייך כבר הטעם של "משום עולי רגלים" - "לפי שהיו מתאספים בכל הסביבות ברגל לירושלים 'כמו שעושין גם היום'. ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה".
רואים שגם החורבן עמ"י היה עולה לירושלים.

 

[משתוקק לקרבתך]

הוא גם בכלל גבולין, אך קיום המצוה מדאורייתא אינו קיום התקנה של זכר למקדש.

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' הנטילה היא להמשיך העבר שהיה ביהמ"ק ולהזכיר העתיד שיהי' ביהמ"ק וא"כ בנטילה דאו' ג"כ מקיים הזכר ואפשר שאף יותר בהידור (את הזכר) דהוא מקיימו כתקנתו מימים קדמונים

 

[משתוקק לקרבתך]

הר"ן (בתענית) כותב שהסיבה שגם אחר החורבן מבקשין על הגשמים רק מז' בחשון, אפילו שלא שייך כבר הטעם של "משום עולי רגלים" - "לפי שהיו מתאספים בכל הסביבות ברגל לירושלים 'כמו שעושין גם היום'. ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה".
רואים שגם החורבן עמ"י היה עולה לירושלים.

לחץ כדי לכווץ...

אפשר שלא היו עולים באותה כמוץ וכן משמע קצת בדבריו

 

[יאשע בער]

לכאו' הנטילה היא להמשיך העבר שהיה ביהמ"ק ולהזכיר העתיד שיהי' ביהמ"ק וא"כ בנטילה דאו' ג"כ מקיים הזכר ואפשר שאף יותר בהידור (את הזכר) דהוא מקיימו כתקנתו מימים קדמונים

לחץ כדי לכווץ...

מה הפי' להמשיך העבר? הרי לדעת הביכור"י אי"ז רק להמשיך העבר אלא הוא מצוה דאוריתא.

 

[אל'יהו]

באמת זה עצמו קושיא גדולה על הבנת הביכו"י בדעת הרמב"ם, דאם המצוה נוהגת בכל ירושלים גם אחר החורבן, מה ענין זכר המקדש לכאן, ולמה ראה ריב"ז צורך לתקן שיטלו בגבולין כל ז' אחרי שהמצוה קיימא ועומדת בכל ירושלים גם בזמן החורבן. וכמדומני שעמדו בזה.

לחץ כדי לכווץ...

שו"ר שעמד בזה האור שמח (בחידושיו לסוכה מ"ג א):

 

[נפקא מינא]

ביש לו יותר מהודר

לחץ כדי לכווץ...

אתרוג מהודר שהגיע אחרי שכבר קיים את המצווה לדעת הביכורי יעקב סימן תרנא יש מקום ליטול שוב את האתרוג המהודר בלי ברכה, משום שלעניין הידור מצווה נחשבת מצוות לולב כנוהגת במשך כל היום. נמצא שאפשר להוסיף הידור גם לאחר קיום עיקר החובה, וזה לכאורה לא כהגר"ח הלוי.

 

[להודות תמיד]

אדם נטל אתרוג ויד"ח ובכל זאת יש עניין ליטול שוב?

לחץ כדי לכווץ...

חידת הגרמ"ל באחת ההזדמניות, והתושבה עבד של כמה אנשים שכל כמה דקות אחד מהשותפים שיחרר