• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
למעשה הבעיה הגדולה הן דברי הגמרא הערוכה בחגיגה (י.):
וליוצא ולבא אין שלום, אמר רב: כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא - שוב אין לו שלום. ושמואל אמר: זה הפורש מתלמוד למשנה, ורבי יוחנן אמר: אפילו מתלמוד לתלמוד.
 
למעשה הבעיה הגדולה הן דברי הגמרא הערוכה בחגיגה (י.):
וליוצא ולבא אין שלום, אמר רב: כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא - שוב אין לו שלום. ושמואל אמר: זה הפורש מתלמוד למשנה, ורבי יוחנן אמר: אפילו מתלמוד לתלמוד.
כמובן וכפ' רש''י והר''ח או אחד מהם שזה הפורש מתלמוד בבל לתלמוד א''י שאין דרכיהם שוות
ולכן נפתח האשכול וע' שם ה: דרשת ראב'''ע בקרא דברי חכמים כדרבונות שנוגע לזה
 
כמובן וכפ' רש''י והר''ח או אחד מהם שזה הפורש מתלמוד בבל לתלמוד א''י שאין דרכיהם שוות
ולכן נפתח האשכול וע' שם ה: דרשת ראב'''ע בקרא דברי חכמים כדרבונות שנוגע לזה
למעשה התוס' על אתר הכריעו:
מיהו אפילו איפכא י"ל
 
למעשה התוס' על אתר הכריעו:
מיהו אפילו איפכא י"ל
והכי פירושו שפירש מזה ועדיין לא הבין בזה שמתוך כך לא יעלה בידו הלכה ברורה

מי שלא מבין באמת לא יעלה בידו הלכה ברורה
 
חבר שלח מ'הידברות':

עשר עובדות על ההבדלים בין התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי​


1. התלמוד הבבלי נוצר בין המאה השלישית והמאה החמישית לספירה בבבל, בערים סורא ופומפדיתא. התלמוד הירושלמי נכתב בעיקר בעיר טבריה, ועריכתו הסתיימה לקראת סוף המאה הרביעית.

2. שני התלמודים כתובים בארמית, כל אחת בניב מקומי שונה. התלמוד הירושלמי כתוב בארמית גלילית – ניב מערבי, והתלמוד הבבלי בארמית בבלית – ניב מזרחי.

3. מכיוון שדרכי הלימוד בבבל ובארץ ישראל היו שונות, גם הצגת הסוגיה שונה בשני התלמודים. בתלמוד הירושלמי הסוגיה קצרה והדיון בה תמציתי, בעוד בתלמוד הבבלי רווח פלפול וניתוח השאלה מכל כיוון אפשרי, מה שממילא מאריך את הדיון ואת הסוגיה.

4. על אף שיש שישה סדרי משנה, תלמוד בבלי יש רק על ארבעה סדרים: מועד, נשים, נזיקין וקדשים, וכן על מסכת ברכות מסדר זרעים ועל מסכת נידה בסדר טהרות. תלמוד ירושלמי יש גם רק על ארבעה סדרים: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, וכמה פרקים ממסכת נידה. לא ידוע מה הסיבה לכך – האם מסיבות שונות לא עסקו חכמי בבל וארץ ישראל במסכתות אחרות שלא נכללו בתלמוד או שגמרות אלה אבדו לנו.

5. גם כשמדובר במסכתות הנידונות בשני התלמודים, סדר הגודל לעיתים קרובות שונה מאד: מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא כוללות יחדיו כ-420 דפים בתלמוד הבבלי – ורק 88 דפים בתלמוד הירושלמי.

6. הטקסט בתלמוד הירושלמי ערוך הרבה פחות מאשר התלמוד הבבלי ואינו כה מלוטש ומאורגן. הסיבה לכך היא ההבדל בין התנאים ששררו בבבל ובארץ ישראל. בארץ ישראל סבלו היהודים מרדיפות ומצב כלכלי גרוע, ובשלב מסויים רוב יהודי הגליל היגרו מהארץ. זו הסיבה שבעריכת התלמוד הירושלמי הושקעו פחות שנים של עבודה.


7. מלבד העובדה שהתלמוד הבבלי הוא הטקסט הנגיש יותר, תרמה לתפוצתו הרבה ברחבי הגולה היהודית העובדה שנלמד והופץ על ידי ישיבות הגאונים בבבל שהיו בקשר עם כל קהילות ישראל. לעומת זאת, התלמוד הירושלמי נותר בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

8. עצם העובדה שיש לנו כתב יד שלם של התלמוד הירושלמי היא סוג של נס: מכיוון שמעטים למדו אותו, נעשו רק מעט העתקים שלו. נראה שעצם העובדה שהוא שרד את הידלדלות היישוב היהודי בארץ היא בזכות עותק שלו שנגנז בארץ והגיע מאוחר יותר לבבל. מאוחר יותר, במאה ה-13, יהודי איטלקי חובב ספרים דאג להעתקת התלמוד הירושלמי בשלמותו. עותק זה, המכונה 'כתב יד ליידן', הציל את התלמוד הירושלמי מאובדן.

9. בתלמוד הבבלי מוזכרים מעשים רבים ואמירות רבות של אמוראי ארץ ישראל, ובתלמוד הירושלמי יש קושיות ותירוצים של חכמי בבל (עד הדור של אביי ורבא, כי התלמוד הירושלמי נחתם לפניהם) מכאן לומדים שהיו תלמידי חכמים נוסעים מבבל לארץ ישראל ומארץ ישראל לבבל ומביאים עימם את דברי התורה שלמדו מרבותיהם.

10. מכיוון שהתלמוד הבבלי נלמד הרבה יותר מאשר התלמוד הירושלמי, יש לו גם הרבה יותר מפרשים. כך למשל פירוש רש"י ותוספות, שהם מפרשי היסוד של התלמוד הבבלי, לא קיימים עבור התלמוד הירושלמי.​
 
רעיון מעניין:
 

קבצים מצורפים

המשך:
 

קבצים מצורפים

אנחנו רואים בחז"ל שאמוראים ביקשו לשכוח את התלמוד הראשון לפני שעברו לשני
וא"כ איך נאמר שאפשר לשלב ביניהם???
צריך להבחין בין דרך לימוד לתלמוד כפי שהוא היום
רב אשי ערך את הבבלי עם הרבה הרבה שמועות מחכמי א''י
דרך הלימוד הבבלית באמת עדיף לשכוח אותה למי שמבין ירושלמי כראוי כתעניות ר''ז
 
אמרו בזוהר הכול תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל
וזכה התלמוד בבלי שנלמד במשך כל הדורות הדק היטב היטב הדק
ולעומתו חברו הקודם לו במעלה ובזמן (אך לא בשימור מלא של הסוגיות בבסדר ובדקדוק)
הלא הוא התלמוד ירושלמי נזנח ונעזב כמעט כלא היה בקושי השתמר בעור שיניו ובקושי הודפס
וזכה דורנו שהספרים מצויים בו בקלי קלות ויש לעורר ללמוד סוגיות התלמודים בצמוד
הנסיון מוכיח שהרבה מאוד חידושים בסוגיות עד להלכה למעשה יוצאים מלימוד בצורה כזו
ראשון העושים כך הוא רבינו ניסים גאון ואחריו רבינו חננאל בהביאם הירושלמי בצמוד לסוגיות הבבלי
אך הם קיצרו מאוד מאוד ובלימוד מעמיק בהרחבה בכל סוגיא וסוגיא אפשר לראות פלאים בעז''ה
אנחנו רואים בחז"ל שאמוראים ביקשו לשכוח את תלמודם לפני שעברו לתלמוד השני
ואנן מה נענה בתרן
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון