לא ממש מבין את הדיון הרי כתוב במשנה שהלומד תורה עם מ״ח קניני התורה זוכה לדברים הרבה, כידוע פירשו הם חכמת הרפואה ועוד מה שהצריכו לתורה
שנית בודאי מכיון שהמשכילים נתנו כל כוחם בדברים כאלו (וכן ללימוד נ״ך) כמעט שהחרימו לימוד חכמות אלו
לא ממש מבין את הדיון הרי כתוב במשנה שהלומד תורה עם מ״ח קניני התורה זוכה לדברים הרבה, כידוע פירשו הם חכמת הרפואה ועוד מה שהצריכו לתורה
שנית בודאי מכיון שהמשכילים נתנו כל כוחם בדברים כאלו (וכן ללימוד נ״ך) כמעט שהחרימו לימוד חכמות אלו
א. לא התייחסת לטענה שהבאתי, איננו יכולים להוציא הכל מהתורה בין רגע, זה לא עובד כך, וכמו שהראיתי ממעשיהם והנהגתם של גדולי רבותינו.
ב. מה זה קשור, כאמור כבר. בשביל ללמוד גאומטריה לא צריך להיות משכיל, ואין שום סיבה להיות מושפע מרוח ההשכלה החילונית כשלומדים דברים אלו, בדיוק כפי שהגר"א ראה ערך רב בלימודם, כעניין המשרת את הידע התורני. ובדיוק כפי שהרש"ר הירש הנהיג זאת כידוע.
והגית בו יומם ולילה.
חכמות חיצוניות כגיאומטריה, הנדסה, מתמתיקה, אסטרונומיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, גיאולוגיה, ועוד - אין סיכוי שמותר להעמיק בהם.
אא"כ לצורך הבנת התוה"ק. כהלכות קידוש החודש, זריעת כלאיים ועוד
ידועים מאמרז"ל וסיפורי המופתים על גדולי אומתינו על החכמה הרבה ששגורה בפיהם- בזכות התורה. היום, אנחנו לומדים גמרא, הלכה חומש, ונכון, זה מאוד מחכים, עכשיו יהודי ישאל אותי "מה שיטת הראב"ד בגדר קניין שדה" לדוגמא, אדע להשיב לו. אך אם מלומד שלמד באוניברסיטה ישאל אותי "איך המחלה הידועה והארורה נוצרה"...
אבל גם בזה, שזה ג"כ לכאו' לא כ"כ פשוט. שכן, א. יש בזה מחלוקת בין רבותינו (עיי' למשל בתשובת הריב"ש שציינתי, מש"כ נגד זה בחריפות). ב. לגבי זמננו, עיון בדברי הר"ש וולבה והמכתב מאליהו, מראה שייתכן והתמונה קצת שונה.
לא יודע מה אתה מגדיר חומרא. (כי לפי הגר"א שמי שיחסר לו יד א' בשאר חכמות יחסר לו מאה בחכמות התורה, אפשר והקולא היא לא ללמוד חכמות אלו). אבל לכיוון של לא ללמוד היום, או ללמוד פחות, חכמות אלו.
ב. מה זה קשור, כאמור כבר. בשביל ללמוד גאומטריה לא צריך להיות משכיל, ואין שום סיבה להיות מושפע מרוח ההשכלה החילונית כשלומדים דברים אלו, בדיוק כפי שהגר"א ראה ערך רב בלימודם, כעניין המשרת את הידע התורני. ובדיוק כפי שהרש"ר הירש הנהיג זאת כידוע.
לא אמרתי שאז זו לא היתה סיבה...
מדברים על היום. היום אפשר בהחלט ללמוד חכמות אלו בלא כל שייכות ל"תנועת ההשכלה", וכדפשוט. כמו שאפשר ללמוד היום תנ"ך בלא השפעה כזו...
הבנתי.
אכן מצב הזוי.
לא חייבים ללמוד ממורה פלוני, יש מספיק ספרים וכו'. זה לא העניין. למה הגר"א והרמב"ם לא חששו לזה? מה הקשר חברה חרדית?
מה שאתה כותב לא קשור בגרוש, ומורה בעיקר על ניתוק. לכן, אם אתה מעוניין להמשיך לפרט, אנא הראה את הקשר בין - קריאה בספרי חכמה בענייני גאומטריה ומתמטיקה, לבין הדרדרות רוחנית. ואת ההבדל בין דורו של הגר"א ותלמידיו, בו יכלו לעשות כן, לבין דורנו.
ובנו"א, אם אתה רוצה, אתה יכול ללמוד את שבע החכמות מאותם מקומות שהרמב"ם והגר"א למדוהום. [אגב, כמדומה שלדעת הרמב"ם (ואולי גם הגר"א סבר כך) רק למי שגמר את כל התורה מותר להתחיל לעסוק בחכמות חיצוניות, ומי יאמר זיכיתי ליבי].