שמיני ללכת – כן, לשלם? - לא...

[התורה]

וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם (ויקרא יא, ז)​

בספה"ק 'בוצינא דנהורא' מובא מה שפירש הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז זי"ע את הפסוק בדרך מוסר ומליצה: וְאֶת הַחֲזִיר – יש לך אדם שסבור שהוא כבר חזר בתשובה, כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה – הוא מוכן לטרוח וללכת ברגליו פרסאות רבות לצורכי מצוה, אבל דא עקא - וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר – הוא אינו מסכים לתת לצרכי מצות צדקה אפילו מטבע של גרה (מעה, מלשון הכתוב עשרים גרה השקל), אדם כזה טָמֵא הוּא לָכֶם... כי קיום המצות צריך להיות בכל נפשך וגם בכל מאודך – בכל ממונך!...
תורה שבכתב​