עשי"ת, יום כיפורים ללמוד בזמן אמירת פיוטים ארוכים?

[התורני]

האם מותר וראוי ללמוד בזמן אמירת פיוטים ארוכים?
ראיתי אברך שמונח לפניו ספריה שלימה וספק אם מתפלל או לומד.

 

[נהר מעדן]

שאלו את הגרח"ק זצ"ל אם מי שלומד בעת חזרת הש"ץ הוא מצוה הבא בעבירה? ענה: לא! זה אינו מצוה כלל!
אינני פוסק אם מותר או לאו, אבל ראוי זה וודאי שלא. מחברי הפיוטים היו מגדולי תורה, ומכיון שתקנו לומר אותם, בוודאי זה מה שראוי לעשות בזה הזמן, ולא ללמוד בזמן זה.

 

[עמוסיך]

.האם מותר וראוי ללמוד בזמן אמירת פיוטים ארוכים?
ראיתי אברך שמונח לפניו ספריה שלימה וספק אם מתפלל או לומד.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה מה ההו"א לומר שיהיה מותר לו?!
א. יש בו יוהרה, וכי טהור לבב הוא טפי מהקליר, ר' יהודה הלוי, ר' אמנון ושאר המחברים?

ב. יש כאן משום לא תתגודדו, וכדאיתא בד"א רבה ז "לא ישמח אדם בין הבוכים ולא יבכה בין השמחים. ולא יהא ער בין הישינים ולא ישן בין הערים. ולא עומד בין היושבים ולא יושב בין העומדים. כללו של דבר אל ישנה אדם דעתו מדעת חביריו ובני אדם".

ג. ראה רמ"א באו"ח צ ע"ד השו"ע "כשעומד עם הצבור אסור לו להקדים תפלתו לתפלת ציבור, אלא אם כן השעה עוברת ואין הציבור מתפללין לפי שמאריכים בפיוטים או לסבה אחרת", הגה: "אבל בלא שעה עוברת, יתפלל הפיוטים והתחינות עם הציבור ולא יפרוש מן הציבור אפילו לעסוק בדברי תורה וע"ל סימן מ"ח".
אז אולי אותו אחד חשב שהוא עושה מעשה חשוב בכך שמציב לפניו ערימת ספרים, אבל הוא בז למחברי הפיוטים ולמנהגי ישראל.

שאלו את הגרח"ק זצ"ל אם מי שלומד בעת חזרת הש"ץ הוא מצוה הבא בעבירה? ענה: לא! זה אינו מצוה כלל!
אינני פוסק אם מותר או לאו, אבל ראוי זה וודאי שלא. מחברי הפיוטים היו מגדולי תורה, ומכיון שתקנו לומר אותם, בוודאי זה מה שראוי לעשות בזה הזמן, ולא ללמוד בזמן זה.

לחץ כדי לכווץ...

לגבי חזרת הש"ץ זו כבר ממש בעיה הלכתית, ויש פוסקים שממש אוסרים זאת בחומרה
השו"ע באו"ח קכד ד כותב "כשש"צ חוזר התפלה, הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן" יבואו "חסידים ואנשי מעשה" ויבוזו לחזרת הש"ץ...

וכתב במשנ"ב ס"ק יז "ע"כ יש ליזהר מלומר תחנונים או ללמוד בעת חזרת הש"ץ ואפילו אם מכוונים לסוף הברכה לענות אמן כראוי שלא תהיה אמן יתומה כמו שיתבאר ג"כ לא יפה הם עושים שאם הלומדים יפנו ללימודם עמי הארץ ילמדו מהן שלא להאזין לש"ץ ויעסקו בשיחה בטילה ח"ו נמצאו מחטיאין את הרבים".

וראו מה קורה היום בעווה"ר שיושבי בית הכנסת קוראים עלונים ושאר הבלים בשעת החזרה, מאן דכר שמיה בשטרי הדיוטות בשבת!

וכתב כה"ח בס"ק טז "וע"ז כיון ר"י ואמר 'אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו' - משא"כ אם עוסק בתורה בשעה שאין הקב"ה חפץ בתורתו אז ודאי אין נחת רוח להקב"ה בתורתו! ומוטב לו שלא יעסוק אז בתורה" וראה שמה את כל הפוסקים שאוסרים את הדבר בחומרה רבה כגון 'ווי עמודים', 'רוח חיים' פלאג'י בסי' צ, ועוד

וכל זה עד עתה הוא מהטעם הפשטי, שמטרת החזרה היא להוציא את הפשוטים ידי"ח, [שאגב כיום לא חסרים לנו אלו שלא יצאו ידי"ח מחוסר הכוונה!]
אך לפי האר"י ז"ל התיקון הנעשה בעת חזרת הש"ץ הוא גבוה יותר מתפילת היחיד, ולכן אסור בכלל לשבת בחזרה, כ"ש וכ"ש להסיח דעת...
_____________________________________
ולגבי מה שכתב מר גבי מה שאמר מרן הגר"ח זצ"ל

אם מי שלומד בעת חזרת הש"ץ הוא מצוה הבא בעבירה? ענה: לא! זה אינו מצוה כלל!

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי מפורש שכן מגדירו מצוה הבב"ע, אבל כנראה שלצורך השאלה הדגיש שאין כאן מצווה!
ב'אורחות יושר' (תפילה כח) כתב בחריפות יתירה "והלומד או קורא הפרשה בשעת חזרת הש"ץ וקדיש, לא די שלא יקבל שכר, רק יקבל עונש ע"כ, וע"ז נאמר הוי מושכי עון בחבלי השווא, ותורה כזו לא תצליח כמ"ש במד"ר פ' מטות, ואפשר דאפילו דיעבד לא יצא י"ח שנים מקרא דהוי מהב"ע!".

ונורא נוראות מה שהביא ב'טעמא דקרא' (פ' בלק)
הצג קובץ מצורף 23521

מחילה על אריכות הדברים