המדרש אומר שממכת דם העשירו ישראל.

וזה היה חלק מניסיו של הקב"ה שאן היו מביאים מחיר נמוך זה לא היה נהפך למים.
רק שהגיע המחיר האמיתי והמיוחל זה נהפך למים.

סביר להניח הנחה הס'וברת שהמצרים הרגישו מצוקה רצינית ולא היה להם זמן לאיים, וגם אם נאמר שאיימו זה לא עבד להם, כי הקב"ה לא הפך עדיין את הדם למים. א"כ יוצא שזה היה "למען רבות מופתי".
 
המקור בשמות רבה (ט,י).
אמר רבי אבין הלוי ברבי ממכת דם העשירו ישראל כיצד, המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים, ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה, מוציאה מליאה דם וישראל שותה מים מתוך הגיגית, והמצרי אומר לו תן לי בידך מעט מים, ונותן לו ונעשו דם. ואומר לו נשתה אני ואתה מן קערה אחת, וישראל שותה מים והמצרי דם. וכשהיה לוקח מישראל בדמים היה שותה מים מכאן העשירו ישראל.
 
ויל"ע אם פרעה גם יכל למכור כי בביתו לא נהפך המים לדם [לסוברים כן]
ולא מסתבר שמחוץ לביתו נשאר מים
כנראה ששלח את אחד מעבדיו לקנות מים.
התכוונתי לדברי המשך חכמה בפרשה פרק ז פסוק כג וז"ל
ויפן פרעה ויבא אל ביתו (ולא שת לבו וכו'). היא דמכת דם לא היה בבית פרעה, וכמו דאמר במדרש רבה: ממכת דם העשירו ישראל, יעויין שם. וכיון שלקחו במחיר, אם כן רב המחיר אשר נתן פרעה למשה שגדלוהו תוך ביתו כבני מלכים. לכן לא היה במימי ביתו שלא נהפכו לדם, ולכן "לא שת לבו גם לזאת", ופשוט.
 
התכוונתי לדברי המשך חכמה בפרשה פרק ז פסוק כג וז"ל
ויפן פרעה ויבא אל ביתו (ולא שת לבו וכו'). היא דמכת דם לא היה בבית פרעה, וכמו דאמר במדרש רבה: ממכת דם העשירו ישראל, יעויין שם. וכיון שלקחו במחיר, אם כן רב המחיר אשר נתן פרעה למשה שגדלוהו תוך ביתו כבני מלכים. לכן לא היה במימי ביתו שלא נהפכו לדם, ולכן "לא שת לבו גם לזאת", ופשוט.
זה חידוש שאצל פרעה לא היה את מכת דם.

ובכל אופן גם אם לא סבל ממחסור במים, עדיין צחנת הדם הייתה נוראית.
ויל"ע לפי דבריו האם גם עבדיו לא חסר להם מים?
 
זה חידוש שאצל פרעה לא היה את מכת דם.
נכון
ובכל אופן גם אם לא סבל ממחסור במים, עדיין צחנת הדם הייתה נוראית.
אמת, בכל ארץ מצרים
ויל"ע לפי דבריו האם גם עבדיו לא חסר להם מים?
רק פרעה הוציא ממון וגידל את משה
ולכאו' טעם זה לא שייך בעבדיו
 
התכוונתי לדברי המשך חכמה בפרשה פרק ז פסוק כג וז"ל
ויפן פרעה ויבא אל ביתו (ולא שת לבו וכו'). היא דמכת דם לא היה בבית פרעה, וכמו דאמר במדרש רבה: ממכת דם העשירו ישראל, יעויין שם. וכיון שלקחו במחיר, אם כן רב המחיר אשר נתן פרעה למשה שגדלוהו תוך ביתו כבני מלכים. לכן לא היה במימי ביתו שלא נהפכו לדם, ולכן "לא שת לבו גם לזאת", ופשוט.
ועי' במשנת רבי אליעזר פרשה יט וז"ל
ומפני מה התחילה מכת צפרדעים בפרעה תחלה. את מוצא מכת דם לא לקה בה פרעה הרשע, שנ' ויפן פרעה ויבא אל ביתו. ולמה כן. מפני שלשה דברים. אחד שבא וחזר למוטב. ועוד, שהאריך לו הקדוש ברוך הוא, שגדל משה בביתו. ועוד, כדי שיתגדל בעיני המצרים, ובאחרונה הוא לוקה. והוא לא חישב כן, אלא ולא שת לבו גם לזאת, ונתגאה. וכיון שבאת מכת צפרדעים, אמר הקדוש ברוך הוא, לא תתחיל תחלה אלא בו, שנא' ובכה ובעמך.

המשך חכמה הנ"ל כיוון למדרש זה
 
קידוש שם שמים? להשקות רשעים ארורים?
לא עדיף שימותו ודי.
אולי משום ורחמיו על כל מעשיו
מותר לרחם על הנך רשיעי?
 
כל כך ברור שהיחסים ביניהם היו גרועים ובמידה כזו שיניחו להם למותם?
לא ברור? 'וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך: כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו:
 
אם לא היו מוכרים להם היו מתים.
שמא אם לא היו מוכרים להם היו המצרים הורגים אותם? או שהיתה אימתם עליהם?
הנה בתורה כתוב שאסור לשנא את המצרים כי הם ישראל היו בארצם א"כ בדאי אינם יכולים למנוע למכור להם מים
 
הנה בתורה כתוב שאסור לשנא את המצרים כי הם ישראל היו בארצם א"כ בדאי אינם יכולים למנוע למכור להם מים
ובכל זאת פשיטא שמצווה להרגם, ויתכן אף שיש לתמוה איך הותר להם למכור להם מים, מאחר שהיו רוצחים ורודפים.
והפסוק לא תתעב מצרי, איירי בגר, ואף בגר מבואר שם שלא תתעב מצרי היינו לא לתעבו לעולם, אלא רק עד ג' דורות.
 
ידועים דברי הנצי"ב המפליאים, דבמכת חושך שהמצרים לא זזו ג' ימים, היהודים הם אלו שהאכילו אותם,
וא"כ מה קשה על מכת דם, שהם קבלו על זה גם כסף?
ערבך ערבא צריך.
אם יקשה עלינו בזה מה יועיל לזה, ועל כל פנים למרות שבראשונים אנו מתקשים אנו מודים לך שהבאת עלינו אף את זאת.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון