וזה היה חלק מניסיו של הקב"ה שאן היו מביאים מחיר נמוך זה לא היה נהפך למים.
רק שהגיע המחיר האמיתי והמיוחל זה נהפך למים.
סביר להניח הנחה הס'וברת שהמצרים הרגישו מצוקה רצינית ולא היה להם זמן לאיים, וגם אם נאמר שאיימו זה לא עבד להם, כי הקב"ה לא הפך עדיין את הדם למים. א"כ יוצא שזה היה "למען רבות מופתי".
המקור בשמות רבה (ט,י).
אמר רבי אבין הלוי ברבי ממכת דם העשירו ישראל כיצד, המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים, ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה, מוציאה מליאה דם וישראל שותה מים מתוך הגיגית, והמצרי אומר לו תן לי בידך מעט מים, ונותן לו ונעשו דם. ואומר לו נשתה אני ואתה מן קערה אחת, וישראל שותה מים והמצרי דם. וכשהיה לוקח מישראל בדמים היה שותה מים מכאן העשירו ישראל.
התכוונתי לדברי המשך חכמה בפרשה פרק ז פסוק כג וז"ל
ויפן פרעה ויבא אל ביתו (ולא שת לבו וכו'). היא דמכת דם לא היה בבית פרעה, וכמו דאמר במדרש רבה: ממכת דם העשירו ישראל, יעויין שם. וכיון שלקחו במחיר, אם כן רב המחיר אשר נתן פרעה למשה שגדלוהו תוך ביתו כבני מלכים. לכן לא היה במימי ביתו שלא נהפכו לדם, ולכן "לא שת לבו גם לזאת", ופשוט.
התכוונתי לדברי המשך חכמה בפרשה פרק ז פסוק כג וז"ל
ויפן פרעה ויבא אל ביתו (ולא שת לבו וכו'). היא דמכת דם לא היה בבית פרעה, וכמו דאמר במדרש רבה: ממכת דם העשירו ישראל, יעויין שם. וכיון שלקחו במחיר, אם כן רב המחיר אשר נתן פרעה למשה שגדלוהו תוך ביתו כבני מלכים. לכן לא היה במימי ביתו שלא נהפכו לדם, ולכן "לא שת לבו גם לזאת", ופשוט.
התכוונתי לדברי המשך חכמה בפרשה פרק ז פסוק כג וז"ל
ויפן פרעה ויבא אל ביתו (ולא שת לבו וכו'). היא דמכת דם לא היה בבית פרעה, וכמו דאמר במדרש רבה: ממכת דם העשירו ישראל, יעויין שם. וכיון שלקחו במחיר, אם כן רב המחיר אשר נתן פרעה למשה שגדלוהו תוך ביתו כבני מלכים. לכן לא היה במימי ביתו שלא נהפכו לדם, ולכן "לא שת לבו גם לזאת", ופשוט.
ועי' במשנת רבי אליעזר פרשה יט וז"ל
ומפני מה התחילה מכת צפרדעים בפרעה תחלה. את מוצא מכת דם לא לקה בה פרעה הרשע, שנ' ויפן פרעה ויבא אל ביתו. ולמה כן. מפני שלשה דברים. אחד שבא וחזר למוטב. ועוד, שהאריך לו הקדוש ברוך הוא, שגדל משה בביתו. ועוד, כדי שיתגדל בעיני המצרים, ובאחרונה הוא לוקה. והוא לא חישב כן, אלא ולא שת לבו גם לזאת, ונתגאה. וכיון שבאת מכת צפרדעים, אמר הקדוש ברוך הוא, לא תתחיל תחלה אלא בו, שנא' ובכה ובעמך.
ובכל זאת פשיטא שמצווה להרגם, ויתכן אף שיש לתמוה איך הותר להם למכור להם מים, מאחר שהיו רוצחים ורודפים.
והפסוק לא תתעב מצרי, איירי בגר, ואף בגר מבואר שם שלא תתעב מצרי היינו לא לתעבו לעולם, אלא רק עד ג' דורות.