למה המחמיר נקרא 'עבריין'??? (1 צופה)

[בחקתיך אשתעשע]

שבית שמאי סברו, האדם צריך להיות במצב מסוים, כשהוא קורא קריאת שמע - בלילה, בשכיבה. ובבוקר, בעמידה.

מגיעים בית הלל ואומרים: לא ולא, אלא בכל מצב שהיא, בין אם אתה בעמידה ובין אם אתה בשכיבה ובאיזו זמן זמן שרק יהיה - עליך לקבל 'שם' על עצמך, עול מלכות שמים!

לחץ כדי לכווץ...

פעם שמעתי הסבר על הגמ' הידועה (ברכות סא:) בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן ק"ש היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו:
וצ"ב למה כתוב בגמ' ש"זמן ק"ש היה" - וכי אם זה לא היה אז זמן ק"ש לא היה ר"ע קורא ק"ש לפני שיצא נשמתו?
ושמעתי לבאר שר"ע אמר "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך" -דהיינו שצריכים לקיים את מצוות התורה במסירות נפש - וקריאת שמע לפני הפטירה אינו א' ממצוות התורה -ולכן אם היה ר"ע אוחז אז באמצע לימוד סוגיא בב"ק אז היה ממשיך במסירות נפש לא להתבטל מלימודו במסכת ב"ק -אבל כיון ש"זמן ק"ש היה לכן אז הוא קרא ק"ש במסירות נפש -וקיים במצוה זו "בכל נפשך - אפילו הוא נוטל את נפשך":

ושמעתי פעם סיפור שהגאון הצדיק הרב אביגדור מילר זצוק"ל מארה"ב נשאל פעם על ידי תלמידיו -"מה יעשה הרב אם הודיעו לו משמים -שהיום הוא יום האחרון בחייו?"
ענה להם הגרא"מ זצ"ל - "זה תלוי מתי נודע לי - אם לפני תפילת שחרית - אז אלך להתפלל שחרית -אם אחרי תפילת שחרית - אלך לאכול ארוחת בוקר -אם אחרי ארוחת בוקר אז אלך ללמוד סדר א' - אם אחרי סדר א' אלך לאכול ארוחת צהריים -אם אחרי ארוחת צהריים -אלך לנוח מנוחת הצהריים -אם כבר נחתי ואני צריך לסדר משהו בבית אז אני אסדר את הדבר בבית - ואח"כ אלך ללמוד סדר ב' וכו' וכו' - ככלל מה שאני עושה כל יום זה בכל זמן הוא מה שהקב"ה רוצה שאני אעשה באותו זמן -ולא משנה אם יש לי עוד 50 שנה לחיות או שזה היום האחרון בחיי":

 

[יאיר החושב]

ואולי יש להוסיף, שזוהי הסיבה שלעתיד לבוא, כשיהיה 'ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים', ההלכה תהיה כבית שמאי - כי הבהירות באמונה יהיה כל כך חזק, שבכל מצב יהיה ברור לאדם, שהוא במצב האמיתי שלו, ולא כמו היום שיש מצבים שלא ניכר בהם שה' הוא המלך.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שראיתי בשפתי חיים שהויכוח ביניהם האם צריך להיות קפדן בעבודת ה' או לא ולא מחמת רגזנות בטבעו ח"ו שהרי באבות שמאי אמר הוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות וכידוע שבאבות כל תנא אמר את המהות שלו (ויש לכך ראיות שהרי איתא בפ"ב מאבות ששמואל הקטן הביא פסוק ותו לא כי זה היה מהותו) ורק בדרכי העבודת ה' זה היה דרכו מש"ש הלל היה בדרך של מעביר על מידותיו (ומסתמא הלל לא עשה זאת מתוך ליברליות ודו"ק) ולכן לעתיד לבוא הדרך תיהיה על דרך הקפדנות

 

[אברך מעמיק]

ולא זו אף זו: אלא בטור (סג) כתב שמי שרוצה להחמיר על עצמו ולעמוד לקריאת שמע, בעוד שישב בברכות קריאת שמע - לא רק שאין זה חומרה, אלא שהוא נקרא 'עבריינא' - לא פחות ולא יותר!

כל זה למה? אז מה קרה?

לחץ כדי לכווץ...

לגבי מחלוקת בית שמאי ובית הלל אמרו חז"ל (ברכות לו) כי 'בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה' היינו שאין לחוש לזה אפילו כדעת יחיד.
ולכן אמנם:

שמענו על הרבה גדולי עולם שחששו להחמיר גם כשיטות שלא נפסקה הלכה כמותם.
אכן לא שיטות של תנאים ואמוראים שהגמ' פסקה שלא כמותם, אבל גם שיטות בראשונים וכ"ש באחרונים שהפוסקים הכריעו דלא כמותם..

לחץ כדי לכווץ...

אבל מלבד מה שבמחלוקת בית שמאי ובית הלל אמרינן כי 'בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה'. עוד נוסף כי אחר ש'רבינא ורב אשי סוף הוראה' ולכן מה שהוכרע על ידם יש לו גדר מוכרע ואין להחמיר יותר, אבל כל מה שנעשה אחר גמר הש"ס, אין ההכרעה ודאית, ובאמת יש מקום באמת לחוש לכל השיטות.​

[יש בתשובות הרא"ש (כלל כא) תשובה חריפה, על חכם אחד שרצה שלא לסמוך על היתר העירוב שנאמר בש"ס...].
ולכן נראים דברי הרב:

להחמיר מספק - תבוא עליו ברכה.
נפסקה ההלכה - הרי זה שטות, וגורם לחטא.

לחץ כדי לכווץ...

ויש גם להוסיף כי מחלוקות בית שמאי ובית הלל גרמו שתעשה התורה לשני תורות, ועל כן מה שכבר הוכרע, אין לשוב ולהחמיר.

עם זאת, גוף דברי הרב החושב פותהא"ש לעיל יפים ועמוקים, ונאים הדברים למי שאמרם.