- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,455
- נקודות
- 1,280
מעשה נפלא מסופר בספר ר' אל'ה, שפעם ניגש בחור מהישיבה אל המשגיח הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל וביקש רשות לנסוע לחתונה אצל קרוב־משפחתו שהתקיימה בעיר אחת. שאלו המשגיח היודע אתה בוודאות שהחתונה תהיה על טהרת הקודש? התפתל הבחור בתשובתו, כי אכן ידע שלא כך יהיה, ואמר: ״אבי ואמי ואנוכי נשב בשולחן מיוחד״… וסיים באומרו: ״לי, זה לא יזיק…״.
על מה שארע אח"כ, מספר הרב דוד יוסף שלוסברג מפי הרב אברהם קירזנר: רבי אליהו כששמע זאת מפי הבחור הוציא ספר תהילים והתחיל לקרוא כמה פרקי תהילים בשקט לעצמו. הבחור הבין שעליו לעזוב את המקום. וכך הוה. ברם, אני לא הבנתי מדוע פותח הוא באמירת תהילים במקום להעמיד את הבחור על טעותו, דבר המתבקש על־פי הנסיבות.
וכששאלתי על כך את המשגיח, השיבני: הנני מעל לגיל שמונים שנה. נותרה לי רק עין אחת לראות בה. ובכל זאת מרגיש אני כמה מפריע להיתקל במראה שאינו צנוע.
אם הצעיר הזה אומר שזה אינו מפריע לו, אזי אחת מהשתיים: או שהוא חולה מאד, או שהוא כבר מת! כך או כך יש לומר תהילים עבור נשמתו… (הרב אברהם פוקס)
על מה שארע אח"כ, מספר הרב דוד יוסף שלוסברג מפי הרב אברהם קירזנר: רבי אליהו כששמע זאת מפי הבחור הוציא ספר תהילים והתחיל לקרוא כמה פרקי תהילים בשקט לעצמו. הבחור הבין שעליו לעזוב את המקום. וכך הוה. ברם, אני לא הבנתי מדוע פותח הוא באמירת תהילים במקום להעמיד את הבחור על טעותו, דבר המתבקש על־פי הנסיבות.
וכששאלתי על כך את המשגיח, השיבני: הנני מעל לגיל שמונים שנה. נותרה לי רק עין אחת לראות בה. ובכל זאת מרגיש אני כמה מפריע להיתקל במראה שאינו צנוע.
אם הצעיר הזה אומר שזה אינו מפריע לו, אזי אחת מהשתיים: או שהוא חולה מאד, או שהוא כבר מת! כך או כך יש לומר תהילים עבור נשמתו… (הרב אברהם פוקס)
