סיפורי חיזוק למה לא להחמיר במצוות ונשמרתם

[אחד יחיד]

בישיבה בפוניבז', היה מתגורר יהודי צדיק מתלמידי קעלם, רבי יוסף שלמה הורביץ זצ"ל, ובזקנותו בהיותו למעלה מגיל תשעים, היה יושב ולומד בשטייגע'ן נפלא כמו בחור צעיר! הוא היה לומד בהתמדה אדירה, ומבלי להפסיק ולדבר באמצע. והיה לומד אפי' עם 'קצות' ו'נתיבות', ממש להפליא!

אמנם כשהיה הענין מוקשה, אמר שאינו יכול להתעכב מדאי הרבה זמן, כי כבר אין לו זמן רב להיות בעולם, וצריך להמשיך… הוא היה אחד מאותם תלמידי חכמים שהחזו"א יעץ להרב מפוניבז' להכניסם לישיבה, כדי שהבחורים ילמדו מהם! ואכן היה מה ללמוד.

מנהגו היה, שכל יום בשעה שתיים בלילה, היה עולה להיכל הישיבה, ולומד בעמידה עד לתפילת שחרית! בין בקיץ בין בחורף. ובחורף, בלילה, היה בהיכל הישיבה קור נורא. אך הוא לא התחשב בכך, ועלה ללמוד.

פעם אחת, לקה בדלקת גרון קשה מאוד, עם חום גבוה, ואף על פי כן עלה בשעה שתיים בלילה לישיבה!…

פגש בו בחור ואמר לו: הלא הינך מתלמידי המוסר בקעלם, והם היו מדקדקים במעשיהם שיהיו הכל על פי הלכה, וכפי שמסופר הרי רבי ישראל היה נזהר מאוד ב'ונשמרתם', והיה שומר על כל מה שהרופא אמר לו בדקדוק! וכיצד הנהגתך מתאימה לכך? הנך עולה עתה לאולם הישיבה עם דלקת חריפה כזו?!…

רבי יוסף שלמה החל לצחוק… וענה לו: רבי ישראל שדקדק בכל המצוות, הרי דקדק מאוד גם במצות 'ונשמרתם', אך אני שאיני מדקדק כמוהו, בדיוק במצות 'ונשמרתם' אהיה 'פרומע'ר'?… בדיוק שם אני צריך להחמיר???

אני רוצה לעלות ללמוד!! עוד מעט קוראים לי לישיבה של מעלה, אין לי זמן להיות חולה… (הרב מאיר בנימיני)