אמור למה מנחת העומר באה מן השעורים (1 צופה)

[אחד יחיד]

והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן (כג, י)
כידוע, מנחת העומר ומנחת סוטה הן המנחות היחידות שבאות משעורים ולא מחיטים.

והנה לגבי מנחת סוטה, הטעם לכך מבואר בחז"ל (סוטה יד, א, ומובא ברש"י במדבר ה, טו), "היא עשתה מעשה בהמה לפיכך מאכלה מאכל בהמה", אך לגבי מנחת העומר לא בואר הטעם בחז"ל, מדוע באה משעורים ומדוע היא שונה משאר המנחות?

הערוך השולחן בסימן תפ"ט מבאר את הטעם כך: כידוע, ארבעים ותשעה ימי הספירה, המתחילים עם הבאת העומר, הם ימי ציפייה למתן תורה בחג השבועות (עיין בספר החינוך על מצוות ספירת העומר). לפני מתן תורה, אנו נחשבים כבהמה בהשוואה לדרגתנו לאחר מתן תורה (כי התורה היא שמאפשרת לאדם להגשים את ייעודו המלא כאדם, ולכן, קודם קבלתה הרי הוא כ"בהמה", מבחינה זו שהוא אינו מגשים את ייעודו ומהותו כאדם). כדי לרמוז על כך, ציוותה התורה שהקרבן המובא בתחילת הספירה יהיה משעורים, שהם מאכל בהמה, והקרבן המובא בסוף הספירה, בשבועות, יהיה מחיטים, שהם מאכל אדם (שהרי שתי הלחם, המובאים בשבועות, באים מחיטים). (לימוד יומי)