גיטין למה מתנה בשטר שבטלה מקצתה בטלה כולה? (2 צופים)

[חד מבתראי]

גיטין ד"ח ע"ב.
הגמ' הביאה פלוג' דאביי ורבא גבי עבד שהביא שטר שכתוב בו קנה כל נכסי, דלרבא נאמן על שחרור עצמו (אבל לא על הנכסים), ולאביי לא נאמן.
והקשתה הגמ' מדעת ר"מ שאדון שכתב לעבד קנה כל נכסי חוץ מבית כור העבד לא משוחרר.
ובבי' הפלוג' דאביי ורבא נחלקו הדעות, אך הרמב"ן בביאורו השני (בבי' הגרב"ד) שנחלקו האם זה שטר אחד או ב', ולאביי שזה שטר אחד כיוון שבטל מקצתו בטל כולו, ולא מדין עדות שבטלה וכו', אלא מדין:
"שכל גט שאין עושין מעשה בכולו אין דנין במקצת שבו"
וכ' הגרב"ד בשם רבנו הגר"ח שהוא דין מיוחד מדיני השטרות, שאם לא כל השטר מתקיים, אז בטל השטר.
ואשמח אם אי מי מחו"ר אתר קדישא הדין יוכל להאיר עיני בביאור דבריו הקדושים, מאי טעמא דהאי דינא.

 

[חפץ בחיים]

כבר ביארו האחרונים (הגר"ח ועיין אבי עזרי) דענינו של שטר הוא שאינו כגופם של עדים המספרים ומעידים אלא כגופה של עדות עצמה וכיון שכן שפיר אינה שייכת לחצאין. ואמנם גם בעדים אי לאו דין פלגינן לא היה שייך לחצאין אלא שדין פלגינן התחדש להאמינם על מחצה, אך בשטר אין שייך להאמינו על מחצה כיון שאינו עדים אלא עדות וכנ"ל.

 

[חד מבתראי]

כבר ביארו האחרונים (הגר"ח ועיין אבי עזרי) דענינו של שטר הוא שאינו כגופם של עדים המספרים ומעידים אלא כגופה של עדות עצמה וכיון שכן שפיר אינה שייכת לחצאין. ואמנם גם בעדים אי לאו דין פלגינן לא היה שייך לחצאין אלא שדין פלגינן התחדש להאמינם על מחצה, אך בשטר אין שייך להאמינו על מחצה כיון שאינו עדים אלא עדות וכנ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

אבל סו"ס אי"ז שקר או פסול בחלק מהשטר,
אלא שנתבטל אח"כ חלקו מחמת שיור,
כמו שעדים שיעידו על מעשה קניין שיתבטל אח"כ משום הונאה, זה לא "עדות שקר"

 

[חפץ בחיים]

אבל סו"ס אי"ז שקר או פסול בחלק מהשטר,
אלא שנתבטל אח"כ חלקו מחמת שיור,
כמו שעדים שיעידו על מעשה קניין שיתבטל אח"כ משום הונאה, זה לא "עדות שקר"

לחץ כדי לכווץ...

הא גופא
אם היה כאן שקר אולי היה שייך לומר פלגינן ולאמת את החלק השני
אך כיון שיש כאן ביטול גמור של חלק העדות שבשטר שוב לא נתחדש פלגינן על גופה של עדות.