בהעלותך למה צריך מדריגה למנורה (3 צופים)

[אחד יחיד]

רש''י מביא שהיתה מדרגה ליד המנורה שעליה היה עומד הכהן ומטיב את המנורה.

והקשו האחרונים הרי המנורה היתה בגובה ג' אמות ורוב האנשים גבוהים מג' אמות וא''כ מדוע הוצרך למדרגה?

ותירצו שהיות וכהן גדול אסור לו להגביה ידו מעל הציץ משום השם דכתיב ביה (סוטה לח.) לכך הוצרך להיזהר בזה היטב ולעשות לו מדרגה. (מלא העומר)

 

[בצ"ל]

דברי דוד במדבר פרק ח​

(ב) [בהעלותך כו'] שמעלה היתה לפני המנורה. במנחת יהודה כתב: וא"ת והרי קומתו של אדם ד' אמות דהיינו כ"ד טפחים ושל מנורה היה כי אם י"ח טפחים כפירש"י בפרשת תרומה, וא"כ אין צריך למעלה, וי"ל לפי שהטפחים של בית המקדש היו שוחקות וא"כ י"ח טפחים של מנורה היו כמו כ"ד טפחים של חול, דהיינו כנגד קומתו של אדם, ואם בא להיטיב צריך שיראה בנרות שייטיב אותם ולכך צריך מעלה עכ"ל. וראיתי בספר צידה לדרך האריד בפלפול בזה אם היו שוחקות או לא והביא גם דברי אמרי שפר בזה. ולי לק"מ דמה בכך שהיה האדם גבוה יותר קצת מן המנורה, הא אם גבוה אפילו יותר טפי צריך מעלה כדי שיהא נוח טפי להשתמש שם כדמצינו במזבח שהיה מן הסובב ולמעלה שלש אמות כדאיתא ברש"י בפרשת תרומה אליבא דרבי יהודה, וא"כ הכהן העומד שהוא גבוה ד' אמות היה גבוה אמה מגבהו של מזבח ולמה לא נימא גם במנורה כך, ותו דאטו כל הכהנים שוים בגובה הלא אפשר שיהיה כהן קצר הקומה קצת, ע"כ צריך להיות שם מעלה שיוכל להשתמש בריוח כל כהן במנורה:​

לחץ כדי לכווץ...

מעשי למלך הלכות בית הבחירה פרק ג​

והנה בספר באר שבע ספ"ג דתמיד הקשה למה הי' צריך מעלה לעלות שם דהא קומתה של מנורה רק ח"י טפחים וקומתו של אדם ארבע אמות וזהו כ"ד טפחים ותי' שהטפחים של ביהמ"ק הי' שוחקות א"כ ח"י טפחים של מנורה הי' כמו כ"ד של אחרים לכן הוצרך לעשות מעלה ובספר דרך הקודש הקשה ע"ז ....​

לחץ כדי לכווץ...

דף על הדף תמיד דף ל עמוד ב​

ובספר "פירושי ר' חיים פלטיאל" הקשה בשם ר"י, לשם מה היו צריכים בכלל את המעלה, הרי המנורה היתה גבוהה ח"י טפחים כדאי', (עי' ברש"י שמות כ"ה, ל"ה), וגובהו של אדם רגיל הוא ד' אמות כדמבואר בגמ' ערובין (מ"ח א) ע"ש דהיינו כ"ד טפחים וא"כ למה לו כלל המעלה להדליק. (ועי' בגובה בני אדם בפסחים (ק"ט. ובע"ב בתוד"ה ברום וכו') ובגמ' ב"ב (ק: ובתוד"ה והכוכין וכו'). [ועצם הענין דגובה המנורה היה י"ח טפחים, עי' במאירי סוכה (ה א) שכתב רמז לכך: וזה מעשה המנורה, וזה בגי' י"ח ע"כ. וע"ע במהרי"ק (שורש ע"ה) מש"כ בשם תוס', ובתוס' מנחות (כ"ח: ד"ה גובהה וכו')].
ובספר "פירושי ר' חיים פלטיאל" הנ"ל תירץ בחידוש נפלא, דהמנורה היתה גבוהה הרבה יותר, והא דאי' שהי' גובהה ח"י טפחים היינו לבד מהנרות ומביא דבספרי אי' שאת הנרות יכלו להסיר מהמנורה ולא היו מחוברות ע"כ. והמגיה (שם הערה 17) תמה שלא מצא כן בספרי. ובגמ' מנחות (פ"ח ב) הוא מחלוקת וצ"ע.​

לחץ כדי לכווץ...

 

[הצעיר שבחבורה]

דף על הדף תמיד דף ל עמוד ב
והמגיה (שם הערה 17) תמה שלא מצא כן בספרי.

לחץ כדי לכווץ...

ראה במלבי"ם שפירש את דברי הספרי "בהעלותך את הנרות עשה לה מעלות."

ג. בהעלותך, לא נמצא בשום מקום לשון העלאה על הדלקת הנר רק גבי מנורה, ומזה הוציאו חז”ל לפרש גם מענין העלאה שמעלם למקום גבוה (כמ"ש בהעלותך ה). והנרות הם הבזיכים שנותנים בהם השמן והפתילה וזה מורה כמ”ד במנחות (דף פח) שהנרות לא היו קבועים והעלה אותם לקבעם במנורה.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ראה במלבי"ם שפירש את דברי הספרי "בהעלותך את הנרות עשה לה מעלות."

ג. בהעלותך, לא נמצא בשום מקום לשון העלאה על הדלקת הנר רק גבי מנורה, ומזה הוציאו חז”ל לפרש גם מענין העלאה שמעלם למקום גבוה (כמ"ש בהעלותך ה). והנרות הם הבזיכים שנותנים בהם השמן והפתילה וזה מורה כמ”ד במנחות (דף פח) שהנרות לא היו קבועים והעלה אותם לקבעם במנורה.​

לחץ כדי לכווץ...

ומתוך דברי הספרי נלמד, שיש ענין בפעולת העלאת הנרות, ולכך עשו מעלות, ולא מסיבה טכנית

 

[הצעיר שבחבורה]

והקשו האחרונים הרי המנורה היתה בגובה ג' אמות ורוב האנשים גבוהים מג' אמות וא''כ מדוע הוצרך למדרגה?

לחץ כדי לכווץ...

ובעניותי לא הבנתי את השאלה
וכי לדעת ר' יהודה לא היה כבש למזבח?