פסח, חודש ניסן למה תיקנו דווקא כוסות של יין כנגד ד' לשונות

[אחד יחיד]

ישנה שאלה למה תקנו חכמים דווקא ארבע כוסות של יין, הא העיקר שיהיה במספר ארבע שהוא כנגד ד' לשונות הגאולה, ולמה לא ד' מצות, ד' פירות ,כגון ד' תפוחים או ד' אגוזים? הרבה אנשים יש שקשה להם לשתות יין, והיו יכולים להניח ד' אגוזים, ואזי כולם ישאלו מה נשתנה, למה מניחים ארבעה אגוזים ויגידו שהם כנגד ד' לשונות של גאולה?

ומה שבארנו בזה הוא, כי באמת מה שתקנו כנגד ד' לשונות של גאולה, אינו סתם מספר ד', מפני שמצינו בתורה שנכתבה הגאולה בחילוף ד' לשונות, כי באמת אין זה סתם כפילות של ארבע פעמים. אלא המה ארבעה סוגים של הצלה, אשר האחד גדול מחברו, "והוצאתי" אח"כ "והצלתי", "הצלה" זו תוספת שמחה, אח"כ "וגאלתי" שהיא עוד שמחה, כי הרחיק אותנו מהם, עד "ולקחתי" ,שזכינו שהקב"ה לקח אותנו. ולעתיד לבוא בגאולה השלמה נגיע לתוספת כוס חמישית. וזהו הטעם שתקנו דווקא ד' כוסות של יין, דהנה באכילת פירות הרי האדם נהנה מהאגוז הראשון יותר מהאגוז השני, או אולי באופן שווה, ברור כי מהשני לא נהנה יותר מהראשון, הראשון אגוז טעים או תפוח טעים, השני הלוא כבר אכלתי… השלישי וק"ו הרביעי כבר כמעט שאינו רוצה לאוכלם, עכ"פ ודאי שאינם "מוספים" שמחה. משא"כ יין, מי שמרבה לשתות יודע… יין ישמח לבב אנוש, כוס אחת נותנת מעט שמחה, כוס שני מרבה שמחה, שלישי ורביעי יוסיפו יותר ויותר. והרי זה ממש כנגד ארבע לשונות של גאולה. (הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל)