מָר דְּרוֹר - סקירה מרתקת בעניינו !!!

[התורה]

אחד ממיני הבשמים אשר מהם נעשה שמן-המשחה, מוזכר בפרשתנו בשם (שמות ל, כג) 'מָר דְּרוֹר'. לדעת כמה מפרשים (רס"ג; רמב"ם, ועוד) בושם זה מופק בדם הצרור בצווארה של חיה טמאה, שכאשר היא הולכת בין השיחים בימות החום מגרדת במקום ההוא, והדם המריח בריח טוב יוצא צרור ויבש. מבואר במפרשים (ראה רמב"ן) שהשם 'דרור' ניתן לה על שם שתהיה החיה חופשית בין הערוגות, אבל אם תהיה ברשות אדם היא תעשה רק מעט מור שאינו מבושם. ואילו לדעת הרמב"ן והראב"ד אין מדובר כלל בדם חיה, אלא בעשב או עץ הנקרא 'מור', והשם 'דרור' ניתן לו על שם שהוא חופשי מהזיוף, והוא מאה אחוז טהור ללא תערובת.
תורה שבכתב​