חידת היכי תימצי מאכל אחד ב' ברכות (2 צופים)

[עוזי ומגני]

כיצד שייך היכ"ת, שאדם לכתחילה יברך ב ברכות הנהנין, על מאכל אחד?
[מתוך הברכות האלו - המוציא, מזונות, הגפן, העץ, האדמה, שהכל]
ובגוונא שאוחז המאכל בידו, ומברך ב' ברכות, ואז אוכל.

 

[האיש השרוי בשמחה]

פסקי תשובות הערות סימן ריב הערה 7
7. ברכת הבית שער י"ב סעי' ז', קונטרס ברכה"נ לאא"ז זצ"ל סעי' ט', וכגון מין עץ ומין אדמה יברך בופה"א שפוטר בדיעבד גם פרי העץ, ופרי עץ או פרי אדמה ושהכל, יברך שהכל.
שם כתוב בשתי מינים שאינו יודע מה הרוב

 

[הצעיר שבחבורה]

פסקי תשובות הערות סימן ריב הערה 7
7. ברכת הבית שער י"ב סעי' ז', קונטרס ברכה"נ לאא"ז זצ"ל סעי' ט', וכגון מין עץ ומין אדמה יברך בופה"א שפוטר בדיעבד גם פרי העץ, ופרי עץ או פרי אדמה ושהכל, יברך שהכל.
שם כתוב בשתי מינים שאינו יודע מה הרוב

לחץ כדי לכווץ...

אין חולק שבספק ברכות, מברך הברכה שתעלה לשניהם.
אבל הדיון כאן הוא האם יש כאן מקום ספק, או שחייב לברך שניהם.
כך שאין טעם להביא ציטוטים הנוגעים אך ורק לספק

ועכ"פ מה שכתב מר לעיל

שאלתי תלמיד מאוד גדול של ר' צבי מה הפשט בדבריו ,
והוא ענה לי שכנראה לא הבינו אותו כי מוכח במ''ב לא כן .
נ''ב זה לא נחשב חידה זה רעיון של מישהו .

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' בטלים דברי תלמיד זה, אחר שהראינו דעת הגרנ"ק לברך ב' ברכות, א"כ ודאי שיתכן לומר שאף דעת הרצ"א כן.
אלא שהוא לא חש להפסק, ויתכן שמשום הטעם שנתבאר לעיל בדברי הרב @עוזי ומגני

 

[בחקתיך אשתעשע]

אחר שהראינו דעת הגרנ"ק לברך ב' ברכות,

לחץ כדי לכווץ...

כבר הראינו שהגרנ"ק מסתפק -ולא שזה דעתו.

 

[הצעיר שבחבורה]

כבר הראינו שהגרנ"ק מסתפק -ולא שזה דעתו.

לחץ כדי לכווץ...

במחילה, דעת הגרנ"ק שצריך לברך על מאכל זה ב' ברכות, הוא מתלבט רק משום ההפסק, האם שרי לכתחילה לברך ב' ברכות על מאכל אחד.
אך גם אם לא, הרי שיצטרך קודם שיאכל לברך ב' ברכות אלו.

 

[חד מבתראי]

הרב @הצעיר שבחבורה אולי תמצא עוד כמה שאומרים כמוני?..
עכ"פ, נושא נוסף שיש ליתן את הדעת אם צריך 'רוב הניכר לעין', ובנידו"ד זה ל"ש.

 

[עוזי ומגני]

עכ"פ, נושא נוסף שיש ליתן את הדעת אם צריך 'רוב הניכר לעין', ובנידו"ד זה ל"ש.

לחץ כדי לכווץ...

וא"ת שמא יש כאן איזה פספוס שהרי א"א לצמצם איני יודע אם יש רוב של גרם או חצי גרם כבר הוי ביטול ברוב
דהרי זה ענין של חשיבות ובכזה הפרש אין בנ"א נותנים חשיבות יתר לרוב

לחץ כדי לכווץ...

 

[חד מבתראי]

כונתי, שהרי המקרה שלך היה בשני מאכלים זהים, כך שהרוב לא ניכר לעין, ומה תשובה מצאת בהנ"ל?

 

[עוזי ומגני]

כונתי, שהרי המקרה שלך היה בשני מאכלים זהים, כך שהרוב לא ניכר לעין, ומה תשובה מצאת בהנ"ל?

לחץ כדי לכווץ...

וודאי שבמאכלים זהים הוי רוב הניכר לעין,
דלו יצוייר שיהא מלפפון אחד והרבה זיתים לא יהא ניכר לעין ויברכו ב' ברכות?
אלא וודאי שרואים אותו שאילו היה בצבע אחר היה ניכר לעין,
דאין הניכר לעין צריך להיות בצבע, אלא בכמות,
הגע עצמך, שאילו היה צבע אחד אדום והשני לבן, וודאי שמיעוט האדום ניכר טפי' בתערובת,
אלא הנידון של ניכר לעין הוא בכמות, שאם הכמות עדיפה רק בקצת שעדין לא ניכר שהוא הרוב, האם חשיב רוב, וזה מה שציטטתי.