נראה לפשוט

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
787
תודות
2,235
נקודות
306
דין פשוט הוא שאין דין לחנך בתעניות.
וצ"ע מ"ש משאר המצוות.
ומקובל בשם הגרי"ז שביאר עפי"ד הרמב"ם פ"ה מהל' תשובה ה"א ז"ל יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו'.
ומבואר שזה דין תשובה, וממילא קטנים דלאו בני חטא נינהו ממילא לאו בני תשובה נינהו, ולהכי פטורים מחינוך.
והנה מפורסם שהרי"ף והר"ן חולקים עהר"מ בזה, וכתבו דהא דליכא נעילה בתענית משום ד"אבילות" נינהו.
ולפי"ז הדק"ל אמאי ליכא חינוך.
וחשבתי להציע בזה מהלך, שאין מושג "חצי תענית", שכל החפצא של התענית זה יום שלם, וא"א להתענות חצי יום. ולהכי ליכא חינוך. [ויום שלם זה יכול להיות סכנה.]
ומה שמצינו ביוה"כ תענית שעות וכדו', ה"ט דהתם כל רגע ורגע מהתענית הוא מ"ע בפ"ע דתענית, משא"כ בשאר תעניות התקנה היתה מתחילה "תענית יום שלם".
 
דין פשוט הוא שאין דין לחנך בתעניות.
וצ"ע מ"ש משאר המצוות.
ומקובל בשם הגרי"ז שביאר עפי"ד הרמב"ם פ"ה מהל' תשובה ה"א ז"ל יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו'.
ומבואר שזה דין תשובה, וממילא קטנים דלאו בני חטא נינהו ממילא לאו בני תשובה נינהו, ולהכי פטורים מחינוך.
והנה מפורסם שהרי"ף והר"ן חולקים עהר"מ בזה, וכתבו דהא דליכא נעילה בתענית משום ד"אבילות" נינהו.
ולפי"ז הדק"ל אמאי ליכא חינוך.
וחשבתי להציע בזה מהלך, שאין מושג "חצי תענית", שכל החפצא של התענית זה יום שלם, וא"א להתענות חצי יום. ולהכי ליכא חינוך. [ויום שלם זה יכול להיות סכנה.]
ומה שמצינו ביוה"כ תענית שעות וכדו', ה"ט דהתם כל רגע ורגע מהתענית הוא מ"ע בפ"ע דתענית, משא"כ בשאר תעניות התקנה היתה מתחילה "תענית יום שלם".
א. יש הרבה פוסקים שכתבו דיש לחנך הקטנים אף לא ביוה"כ, כיעב"ץ בסידורו (ת"ב א ה) וראה כה"ח (תקנד סקכ"ג) ועוד.
ב. ואילו המקילים ואומרים שאין חינוך בכך, אוסרים עליהם 'לחגוג' כלשון ה'חיי אדם' המובא במשנ"ב (תקנ ס"ק ה) "ואפי' הקטנים שיש להם דעת להתאבל, אף על גב שאין מחוייבין לחנכם אפי' בן י"ב שנה ואפי' בתענית שעות, מכל מקום ראוי לחנכם שלא יאכלו רק כדי קיום הגוף, לחם ומים או שאר מאכל פשוט, כדי שיתאבלו עם הצבור" עכ"ל.
א"כ נראה דלא ייתכן לומר כמר, שהרי עינוי משהו כן הציעו להם, והלא אין חצי תענית.
ובכלל בחזו"ע (ד' תעניות עמ' סו) כתב שמכיוון שמצפים אנו לבניין בהמ"ק בב"א, אין אנו מקום לחנכם בכך - לעומת יוה"כ שהוא של תורה וכו'
 
א"כ נראה דלא ייתכן לומר כמר, שהרי עינוי משהו כן הציעו להם, והלא אין חצי תענית.
שים לב, אבילות לא תענית ודו"ק.
ובכלל בחזו"ע (ד' תעניות עמ' סו) כתב שמכיוון שמצפים אנו לבניין בהמ"ק בב"א, אין אנו מקום לחנכם בכך
הא גופא טעמא בעי.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון