אברך מישיבת מיר

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,202
תודות
10,209
נקודות
555
כתב הרמ"א תרצה ב' י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).

וצ"ב מה קשור דניאל לפורים (וכבר תמה בזה בפרי חדש)
אמנם במשנה ברורה כתב שאף אסתר אכלה זרעונים אבל הרמ"א לא הזכיר את זה משמע שטעם אחר היה עמו, וצ"ע.

עוד יעוי' בכל בו דהמנהג לאכול בלילה את הזעונים וצ"ב מה יש דווקא בלילה?
ובאמת הרמ"א לא הזכיר לילה שמא למד שאין בזה נפק"מ?
 
נערך לאחרונה:
אני רואה שהלבוד כותב שזב בגל שדניאל מוזכר במגילה.
וצ"ב מה שייך לעשות כמושאכל זרעונים מכיון שניזכר במגילה?
 
אני רואה שהלבוד כותב שזב בגל שדניאל מוזכר במגילה.
וצ"ב מה שייך לעשות כמושאכל זרעונים מכיון שניזכר במגילה?
ראיתי שמביאים את הלבוש שכוונתו שנס המגילה היה גם ע"י דניאל ולכן אוכלים זרעונים להזכיר גם את זה
 
כתב הרמ"א תרצה ב' י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).

וצ"ב מה קשור דניאל לפורים (וכבר תמה בזה בפרי חדש)
אמנם במשנה ברורה כתב שאף אסתר אכלה זרעונים אבל הרמ"א לא הזכיר את זה משמע שטעם אחר היה עמו, וצ"ע.

עוד יעוי' בכל בו דהמנהג לאכול בלילה את הזעונים וצ"ב מה יש דווקא בלילה?
ובאמת הרמ"א לא הזכיר לילה שמא למד שאין בזה נפק"מ?
יש אומרים שדניאל הוא התך.
ויש אומרים שדניאל הוא ממוכן.
ויש אומרים שהוא ששבצר.
הרי שיש קשר בין המגילה לדניאל, ועכ"פ חי בתקופת המגילה, וכשמזכירים תקופה זו עושים זכר לזרעונים שאכל, בפרט שיש אומרים שאסתר עצמה נהגה כן אחריו.
וכעין זה כתב הבן איש חי לגבי אכילת גבינה בחנוכה, שהוא זכר למעשה יהודית, שאע"פ שלא היתה בימי חשמונאים ממש, עכ"פ היתה בתקופתם.

נ.ב. תמהתי מדוע כתבת בכותרת שהוא מנהג ש"היה" וכי צנזורה היא, והלוא הרבה נוהגים כן.
 
אחת ממצוות הפורים היא אכילת סעודה ביום הפורים. יש אומרים, שחובה לאכול פת בסעודה זו; ויש אומרים, שחובה לאכול בה בשר, ויש שכתבו, שיוצאים ידי חובה אף בבשר עוף. ויש שנהגו להדליק נרות בסעודה זו.

ויש להרבות בסעודה גם בליל פורים; ויש שנהגו לאכול בלילה זה זרעונים, כגון אורז ומיני קטניות, זכר לזרעונים שאכלו דניאל וחבריו בבבל כדי שלא להתגאל במאכלות האסורים – ודניאל הוא הֲתָך, מסריסי המלך אחשורוש אשר העמידם לפני אסתר – וזכר לזרעונים שאכלה אסתר.

ובנוסף לסעודות אלו, יש לערוך משתה ושמחה גם ביום האחר של פורים, דהיינו ביום ט"ו באדר – בערי ה'פרזים', ובי"ד באדר – בערים ה'מוקפות'.

[שו"ע תרצה, א-ב, משנ"ב יא ו־יב; ביאורים ומוספים דרשו, 3, 5, 24 ו־25]​
 
כתב היוסף לקח בתחילת פרושו למגילת אסתר יחייב שאין במגילה זאת אפילו מילה אחת שאינה סובבת על מרכז ההודעה והפרסום הזה של הנס
נמצא שאך מעשה התך הוא חלק מעיקר הנס ולכן יש להזכיר את דניאל באכילת זרעונים להורות שאף הוא חלק מעיקר הנס.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון