מדוע המעוברות מתו במכת בכורות? הלא הן לא היו בכורות!

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ועבר ה׳ לנגוף את מצרים (יב כג)
במדרש רבה פרשה י״ז סי׳ ה׳, אין "לנגוף" אלא מעוברות, שנאמר "ונגפו אשה הרה", מלמד שאף המעוברות שהיו ראויות לילד בכור הפילו, ומתו האימהות.
והקשה בחידושי מהרי״ל דיסקין זצ״ל מ״ט מתו האמהות הרי אינן בכורות.
וביאר שם משום שהעובר כל זמן שלא נולד אינו נחשב בכור, אבל כשמתה האם כתבו התוס׳ בנדה מד. ד״ה איהו, דהולד נחשב כילוד בעודו במעי אמו, ולכן הומתה האם כדי שהעובר יחשב ילוד וממילא יהיה נכלל במכת בכורות.

ולפי זה יש לבאר המשך הכתוב "ועבר ה׳ לנגוף את מצרים", שדרשו בו שהקב״ה בעצמו עבר, ולא על ידי מלאך, וכ״ה במדרש שם לדעה אחת עי״ש, דהנה בערכין ז. פרכינן דלא יתכן שתמות האם והולד שבמעיה ישאר חי, דהולד מת תחילה, ומשנינן דזה דוקא במיתה על ידי מלאך המות דאיידי דולד זוטרא חיותיה עיילא טיפה דמלאך המות ומחתך להו לסימנין דידיה ברישא, אבל נהרגה בידי אדם, האם מתה ברישא, ע״כ.
ומעתה הכא שהאם מתה תחילה, קשה הרי הולד מיית ברישא, ועל זה התירוץ דהכא הקב״ה בעצמו הרגן ולא ע״י מלאך, וממילא אין שייך דטיפה דמלאך המות עיילא ביה ברישא, ושפיר מתה האם תחילה, וזהו דכתיב "ועבר ה׳ לנגוף", דענין זה של נגיפת המעוברות היה אפשרי רק משום דהקב״ה בעצמו עבר.​

 

[הצעיר שבחבורה]

וביאר שם משום שהעובר כל זמן שלא נולד אינו נחשב בכור, אבל כשמתה האם כתבו התוס׳ בנדה מד. ד״ה איהו, דהולד נחשב כילוד בעודו במעי אמו, ולכן הומתה האם כדי שהעובר יחשב ילוד וממילא יהיה נכלל במכת בכורות.

האם דין זה שכל זמן שלא נולד אינו נחשב בכור, לא משום שתליא בפטר רחם?
וא"כ הרי במכת בכורות לא תליא בזה.