ספירת העומר מדוע חג השבועות הוא מדאורייתא, לדעות שספירת העומר מדרבנן?

[לולא דמסתפינא]

בתורה נראה שחג השבועות הצורה שבה הוא חל, זה ע"י הספירה.
הציווי הוא לספור ובסיום הספירה ביום החמישים להקריב לחם וכו' ולחגוג את חג העצרת.
ונראה שרק אם סופרים, יש את היום החמישים שבו יש את הציוויים הנ"ל.
וא"כ לדעות שספירת העומר היא מדרבנן, לא מובן הרי מהתורה אין יום החמישים וכיון שכך, חג השבועות צריך להיות מדרבנן בלבד.

 

[אור זרוע לצדיק]

האם עניינו של חג השבועות הוא רק שמסיימים את ספירת העומר?

 

[לולא דמסתפינא]

כך מפורש בתורה!

 

[חיים ארוכים]

האם עניינו של חג השבועות הוא רק שמסיימים את ספירת העומר?

לחץ כדי לכווץ...

לא מוזכר שום תאריך בתורה לשבועות אלא רק ספירת העומר וכמו שאם חודש ניסן יהיה חסר אז התאריך של שבועות ישתנה

 

[אור זרוע לצדיק]

האם הקרבת שני הלחם קשורה לסיום ספירת העומר או שזהו מנחה מהחיטין החדשות?

 

[חיים ארוכים]

האם הקרבת שני הלחם קשורה לסיום ספירת העומר או שזהו מנחה מהחיטין החדשות?

לחץ כדי לכווץ...

בתורה כתוב את זמן הקרבת שני הלחם אחר ספירת חמשים יום ויקרא ז טו
''וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה(טז) עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליקוק''

 

[הרב מרודוש]

בתורה כתוב ששבועות הוא ביום החמישים
לא כתוב שבספירה מעכבת

 

[לולא דמסתפינא]

בתורה כתוב ששבועות הוא ביום החמישים
לא כתוב שבספירה מעכבת

לחץ כדי לכווץ...

פשט הפסוק הוא היום החמישים לספירה, אם אין ספירה אין יום חמישים. והדברים פשוטים.

 

[לולא דמסתפינא]

הוא ביום החמישים מתחילת הספירה ואם ישתנה תאריכי הספירה גם שבועות ישתנה [כגון חודש מלא או חסר]
וא"כ היום שמדאו אין ספירה הרי שלעולם לא באים ליום החמישים.

 

[אור זרוע לצדיק]

ספר ויקרא פרק כג
(יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לה'.

ומבואר בגמ' שהעומר מתיר לאכול מן החדש בגבולין ושני הלחם במקדש (מעיקר הדין).

 

[חיים ארוכים]

ספר ויקרא פרק כג
(יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לה'.

ומבואר בגמ' שהעומר מתיר לאכול מן החדש בגבולין ושני הלחם במקדש (מעיקר הדין).

לחץ כדי לכווץ...

מה רצית להביא בזה?

 

[אור זרוע לצדיק]

ולמה נקרא שמו חג הביכורים?

וכי הסיבה היחידה שהיו"ט הוא מדאורייתא היא בגלל ספירת העומר?

 

[חיים ארוכים]

ולמה נקרא שמו חג הביכורים?

וכי הסיבה היחידה שהיו"ט הוא מדאורייתא היא בגלל ספירת העומר?

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שיש עוד סיבות אך זמן הקרבת העומר אינו בו סיון אלא אחר ספירת חמשים יום ובזמנינו לשיטות שאין ספירת העומר יתכן שאין דין להקריב שתי הלחם

 

[אור זרוע לצדיק]

וכי אם לא הקריבו את קרבן העומר באונס לא יקריבו את שני הלחם?
(האם מנחת שני הלחם כבולה בעבותות לקרבן העומר).

 

[לולא דמסתפינא]

וכי אם לא הקריבו את קרבן העומר באונס לא יקריבו את שני הלחם?
(האם מנחת שני הלחם כבולה בעבותות לקרבן העומר).

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע.
אבל פשוט מסברא שאם היום יבנה ביהמ"ק, לשיטות שהספירה היא מדרבנן לא יהיה שתי הלחם.

 

[לולא דמסתפינא]

וכי הסיבה היחידה שהיו"ט הוא מדאורייתא היא בגלל ספירת העומר?

לחץ כדי לכווץ...

בתורה נאמר 'וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃(טז) עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיקֹוָֽק׃(יז) מִמּוֹשְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣יאּוּ ׀ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה שְׁ֚תַּיִם שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֔ים סֹ֣לֶת תִּהְיֶ֔ינָה חָמֵ֖ץ תֵּאָפֶ֑ינָה בִּכּוּרִ֖ים לַֽיקֹוָֽק׃(יח) וְהִקְרַבְתֶּ֣ם עַל־הַלֶּ֗חֶם שִׁבְעַ֨ת כְּבָשִׂ֤ים תְּמִימִם֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה וּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד וְאֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם יִהְי֤וּ עֹלָה֙ לַֽיקֹוָ֔ק וּמִנְחָתָם֙ וְנִסְכֵּיהֶ֔ם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיקֹוָֽק׃(יט) וַעֲשִׂיתֶ֛ם שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּ֑את וּשְׁנֵ֧י כְבָשִׂ֛ים בְּנֵ֥י שָׁנָ֖ה לְזֶ֥בַח שְׁלָמִֽים׃(כ) וְהֵנִ֣יף הַכֹּהֵ֣ן ׀ אֹתָ֡ם עַל֩ לֶ֨חֶם הַבִּכֻּרִ֤ים תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק עַל־שְׁנֵ֖י כְּבָשִׂ֑ים קֹ֛דֶשׁ יִהְי֥וּ לַיקֹוָ֖ק לַכֹּהֵֽן׃(כא) וּקְרָאתֶ֞ם בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם בְּכׇל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם
ומבואר בזה שהיו"ט בא על הלחם והקורבנות שקרבים עליו.

 

[יצחק א]

בתורה נראה שחג השבועות הצורה שבה הוא חל, זה ע"י הספירה.
הציווי הוא לספור ובסיום הספירה ביום החמישים להקריב לחם וכו' ולחגוג את חג העצרת.
ונראה שרק אם סופרים, יש את היום החמישים שבו יש את הציוויים הנ"ל.
וא"כ לדעות שספירת העומר היא מדרבנן, לא מובן הרי מהתורה אין יום החמישים וכיון שכך, חג השבועות צריך להיות מדרבנן בלבד.

לחץ כדי לכווץ...

כתוב שם בפרשת אמור "וּקְרָאתֶ֞ם בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם בְּכׇל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם"
מזה מוכח שהיו"ט נוהג גם בזמן שאין בית המקדש קיים, ייתכן שהסיבה שהתורה צריכה להדגיש זאת, מפני שהספירה דרבנן, ומהפסוקים דלעיל משמע שהחג תלוי בספירה, לפי זה, אולי זו דוקא ראיה לדעות שהספירה מדרבנן.

 

[אור זרוע לצדיק]

אבל פשוט מסברא שאם היום יבנה ביהמ"ק, לשיטות שהספירה היא מדרבנן לא יהיה שתי הלחם

לחץ כדי לכווץ...

מהיכן הפשטות הזו?

 

[אור זרוע לצדיק]

בתורה נאמר 'וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃(טז) עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיקֹוָֽק׃(יז) מִמּוֹשְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣יאּוּ ׀ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה שְׁ֚תַּיִם שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֔ים סֹ֣לֶת תִּהְיֶ֔ינָה חָמֵ֖ץ תֵּאָפֶ֑ינָה בִּכּוּרִ֖ים לַֽיקֹוָֽק׃(יח) וְהִקְרַבְתֶּ֣ם עַל־הַלֶּ֗חֶם שִׁבְעַ֨ת כְּבָשִׂ֤ים תְּמִימִם֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה וּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד וְאֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם יִהְי֤וּ עֹלָה֙ לַֽיקֹוָ֔ק וּמִנְחָתָם֙ וְנִסְכֵּיהֶ֔ם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיקֹוָֽק׃(יט) וַעֲשִׂיתֶ֛ם שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּ֑את וּשְׁנֵ֧י כְבָשִׂ֛ים בְּנֵ֥י שָׁנָ֖ה לְזֶ֥בַח שְׁלָמִֽים׃(כ) וְהֵנִ֣יף הַכֹּהֵ֣ן ׀ אֹתָ֡ם עַל֩ לֶ֨חֶם הַבִּכֻּרִ֤ים תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק עַל־שְׁנֵ֖י כְּבָשִׂ֑ים קֹ֛דֶשׁ יִהְי֥וּ לַיקֹוָ֖ק לַכֹּהֵֽן׃(כא) וּקְרָאתֶ֞ם בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם בְּכׇל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם
ומבואר בזה שהיו"ט בא על הלחם והקורבנות שקרבים עליו.

לחץ כדי לכווץ...

ספר המצות להרמב"ם - מצות עשה - מצוה מו

מצוה מו - היא שצונו להביא שתי הלחם חמץ למקדש עם הקרבנות המיוחדים שהם יבאו בגלל הלחם ביום עצרת המוגבל ולהקריב הקרבנות כמו שבא הכתוב בספר ויקרא ויאכלו הכהנים שתי הלחם אחר הנפתם עם כבשי השלמים והוא אמרו ית' ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים וכבר התבאר בד' ממנחות שזה הקרבן שבא בגלל הלחם חלוק ממוסף היום ושזה זולת זה וכבר בארנו אנחנו זה באור מספיק במסכת מנחות ומשפטי מצוה זו כולם כבר התבארו בד' וה' וח' וי"א ממנחות:​

וחזינן דאין למצוה זו שייכות עם עצם המצווה של ספירת העומר.

ובספרי המצות החשיבו מצוה זו למצוה נפרדת ולא הזכירו בו ענין ספירת העומר.

 

[אור זרוע לצדיק]

כתוב שם בפרשת אמור "וּקְרָאתֶ֞ם בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם בְּכׇל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם"
מזה מוכח שהיו"ט נוהג גם בזמן שאין בית המקדש קיים, ייתכן שהסיבה שהתורה צריכה להדגיש זאת, מפני שהספירה דרבנן, ומהפסוקים דלעיל משמע שהחג תלוי בספירה, לפי זה, אולי זו דוקא ראיה לדעות שהספירה מדרבנן.

לחץ כדי לכווץ...

וכן נראה מדברי הרמב"ן שם:

והוצרך לומר "חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם" באיסור החדש (פסוק יד) ובשביתת חג השבועות (פסוק כא), מפני שהוא תלוי בהנפת העומר ובמנחה חדשה, לומר שאפילו אחרי גלותנו בחוצה לארץ שאין עומר ומנחה, יצוה בהם, כי החדש אסור מן התורה בכל מקום ולא הוצרך להזכיר כן ביום הזכרון, וכן בחג הסוכות לא הזכיר "בכל מושבותיכם" והזכיר כן ביום הכפורים (פסוק לא), כי בעבור שתלה כפרתנו בקרבנות כאשר הזכיר בפרשת אחרי מות, אמר בכאן כי איסורו נוהג בכל מקום, כי יום כפורים הוא לכפר עליכם בעינוי ובשביתת המלאכה ואין הקרבנות מעכבין כפרה ממנו וכן לא הוזכר בכאן בחג המצות "חוקת עולם בכל מושבותיכם לדורותיכם", אבל בפרשת החדש הזה לכם (שמות יב) הזכיר כן, מפני שתלה שם הדבר בפסח על מצות ומרורים יאכלוהו, הוצרך לומר שיהיה חוקת עולם בכל מושבותיכם:
אך אין הכרח בזה דשני הלחם תלוי בספיה"ע.​