שבועות מדוע יש יו"ט שני בשבועות (1 צופה)

אחד יחיד · מוצאי שבת בשעה 22:29

הרי זה חמישים יום אחר פסח, ואין לזה תאריך קבוע.
ואם כן לפני שבועות בוודאי כבר יודעים מתי חל פסח?

גרינפלד · מוצאי שבת בשעה 22:41

אחד יחיד אמר:
הרי זה חמישים יום אחר פסח, ואין לזה תאריך קבוע.
ואם כן לפני שבועות בוודאי כבר יודעים מתי חל פסח?

כתב החת"ס דהוא משום לא פלוג משאר יו"ט.

אחד יחיד · מוצאי שבת בשעה 22:42

גרינפלד אמר:
כתב החת"ס דהוא משום לא פלוג משאר יו"ט.

וקודם החת"ס לא דנו בשאלה זו?

אחד יחיד אמר:
וקודם החת"ס לא דנו בשאלה זו?

זכורני שראיתי באיזה מקומן שהריטב"א דן בזה.
אולי אחד הרבנים יודע היכן דבריו ומה הם.

אוהב ספר · מוצאי שבת בשעה 22:43

גרינפלד אמר:
כתב החת"ס דהוא משום לא פלוג משאר יו"ט.

ועוד כתב שם, דלכן הוא יו"ט בתורת ודאי ולא כשאר יו"ט דהוא מספיקא דיומא
והוא בשו״ת חתם סופר או״ח סו״ס קמה

גרינפלד אמר:
כתב החת"ס דהוא משום לא פלוג משאר יו"ט.

וכדי שלא לחלוק במועדות התקינו חכמים שכל מקום שאין שלוחי תשרי מגיעין שם עושין שני ימים אפילו יום טוב של עצרת.
(רמב"ם קידוש החודש פ"ג הי"ב)

אוצר הידיעות · מוצאי שבת בשעה 22:46

מג"א (תצ"ד סק"א)
ומה שקשה עוד דהתורה ניתנה ביום נ"א לספיר' דהא יצאו ממצרים ביום ה' והתורה ניתנה בשבת כבר תי' הי"מ דבא לרמוז לנו י"ט שני של גליות ואפשר דהיינו דקאמר יום א' הוסיף משה מדעתו ואין כאן מקומו

אחד יחיד אמר:
לא הבנתי כוונתו.

נראה שהוא רמז על מה שהוסיפו חכמים יום אחד

גרינפלד · מוצאי שבת בשעה 22:52

אחד יחיד אמר:
זכורני שראיתי באיזה מקומן שהריטב"א דן בזה.
אולי אחד הרבנים יודע היכן דבריו ומה הם.

ריטב"א ראש השנה יח עמוד א:

גרסי' בירושלמי על עצרת למה אין יוצאין ופריק עצרת חתוכה היא אשכחת אמר פעמים ה' פעמים ו' פעמים ז' כלומר דלאו בקביעות (ניסן) [סיון] תליא אלא במשלם ימי העומר וכיון דידעי פסח ממילא ידעי דעצרת בנ' יום לעומר והשתא בזמן הזה אף על גב דעבדינן תרי יומי פסח משום מנהג אבותינו הוא וכדבעינן למימר וכדאיתא בפ"ק די"מ ולפיכך כיון דידעינן בקביעא דירחא סמכינן עלה למימני מיום שני בלבד ולא לבלבל המנינות לעשות שני מנינות א' מן השני וא' מן השלישי ואפ"ה עבדינן עצרת ב' ימים גזירה שאר כל המועדות:

גרינפלד · מוצאי שבת בשעה 23:00

אוהב ספר אמר:
ועוד כתב שם, דלכן הוא יו"ט בתורת ודאי ולא כשאר יו"ט דהוא מספיקא דיומא

מבקש תורה · מוצאי שבת בשעה 23:00

האריכו בזה השבוע בעלון החדש הנפלא
תורת החת"ס
מי שיוכל להעלות את העלון תע"ב

אוהב ספר · מוצאי שבת בשעה 23:02

גרינפלד אמר:

פה החת"ס עצמו

שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קמה – ויקיטקסט

he.wikisource.org

גרינפלד · מוצאי שבת בשעה 23:03

מבקש תורה אמר:
האריכו בזה השבוע בעלון החדש הנפלא
תורת החת"ס
מי שיוכל להעלות את העלון תע"ב

גרינפלד · מוצאי שבת בשעה 23:06

מבקש תורה אמר:
האריכו בזה השבוע בעלון החדש הנפלא
תורת החת"ס
מי שיוכל להעלות את העלון תע"ב

מחכה · יום ראשון בשעה 08:34

להעיר שיתכן שמעיקר הדין אדם יהיה חייב בשני ימים (ולא מטעם יו''ט שני) מכיוון שמתן תורה ושבועות היינו היום ה-50 לספירה יכולים להיות בשני ימים שונים אצל אדם שעבר את קו התאריך, במצב כזה אדם יהיה חייב בשני ימים מעיקר הדין ויש לעיין מה דינו ביו''ט שני נוסף

עוזי ומגני · יום ראשון בשעה 08:45

אחד יחיד אמר:
הרי זה חמישים יום אחר פסח, ואין לזה תאריך קבוע.
ואם כן לפני שבועות בוודאי כבר יודעים מתי חל פסח?

א"כ הקו' צריכה להיות אמאי לא סופרים פעמים משום ספיקא דיומא

הצעיר שבחבורה · יום ראשון בשעה 08:53

מחכה אמר:
להעיר שיתכן שמעיקר הדין אדם יהיה חייב בשני ימים

נא לציין מקור לחידוש תמוה זה, שאין בו הגיון

מחכה · יום ראשון בשעה 11:35

אג''ק חלק י"ז עמ' רסה, חלק כ' עמ' קמח, לקוטי-שיחות ג, פרשת אמור, עמ' 995, לקו"ש חלק ג מתורגם עמ' 262.

בהנוגע לנסיעת כת"ר שי', כבר מלתי אמורה שאין דעתי נוחה כלל - לעבור קו התאריך באמצע ימי הספירה, כי אף שמצד הדין דעתי ברורה, שבהנוגע לחג השבועות תלוי אך ורק במספר הימים, ומספר זה מסור לכל אחד ואחד - ובמילא העובר את קו התאריך אין לו להתחשב כלל בזמן חגיגת חג השבועות דבנ"י למקום שם בא, כ"א לחוג אותו ביום החמישים למספרו הוא [שאז הוא משונה ביום אחד מחגיגת היהודים דרי המקום - כמובן באם לא יעבור קו התאריך בכיוון הפכי באמצע ימי הספירה] וכנ"ל דעתי ברורה בהאמור - אבל בכ"ז תמיהא מילתא ביותר [ובפרט שלדעתי החילוק הוא - מן התורה] שלכן יש להשתמט מלהכנס בהנ"ל ככל האפשרי.
ע''כ

ובמקור נוסף;

והי' זרעך כעפר הארץ, הרי אז הגיע זמן קיום היעוד ופרצת, ויעלה הפורץ לפנינו הוא מלכא משיחא.

בהוקרה ובברכה לבשו"ט בענינים הכללים ובענינים הפרטים, ומובן אשר עניני בריאות הגוף בכלל ענינים הפרטים ולראשונה, וכדברי הרמב"ם הלכות דיעות סוף פרק ג'.

מ. שניאורסאהן

נ.ב.

נזדמנה לידי שנה זו שאלת אחד שעבר קו התאריך באמצע ימי הספירה ובמילא נתוסף לו יום במספרו, ונסתפק בהנוגע למנין ולברכה - במשך ימות הספירה לאחרי עברו קו התאריך.

ועוררתי אותו שנוגעת עוד יותר השאלה - בהנוגע לחג שבועות שלו. ולפע"ד נראה בהנוגע למינינו ולברכה, שאף שאין ספק שצריך להמשיך דוקא בספירתו שלו, שהרי מופרך לכפול ספירה אחת פעמים, ויכול ג"כ לברך, הנה מהיות טוב אל וכו' - וישמע הברכה מאחד שבכאן ויכוין לצאת בה [שהרי הברכה היא על עצם המצוה, ולא על מספר היום, שלכן אין סתירה במה שלהמברך הוא יום שלשים ולהשומע ל"א יום].

ובהנוגע לחה"ש, הרי כיון שאינו תלוי בימי החדש ואינו תלוי בבית דין, אלא - תיכף לאחרי שכלה ספירת שבע שבועות, והנ"ל ספר מ"ט יום ע"פ התורה ותמימות הם אצלו, עליו לחוג חה"ש למספרו, ז.א. יום אחד קודם לבני המקום, כאן. אלא שמפני התמי' בעיני "העולם", הוריתיו למצוא עכ"פ עוד שנים - מורי הוראה, שגם דעתם יהי' כנ"ל.
ע''כ

ובמקור נוסף;

ו'רצח
[ימי הספירה תשי"ח] 1) בהנוגע להבא צ ישמע מאחר.

2) יספור ע"פ מה שהתחיל (שלדעתי זוהי העיקרית אצלו) וליתר שאת גם כפי שסופרים כאן, ובהפסק ביניהם ולא בסמיכות (דמחזי כשיקרא, וגם שזהו היפך לענין הספירה צ היינו בירור ולא ספק, שלכן צ"ע אם הי' יכול לברך אפילו אם כל הימים הי' סופר ב' ספירות).

יבקש הרבנים לפס"ד בהנוגע לחגה"ש, כי ע"פ הנ"ל חגה"ש (הנקבע רק ע"י ספירת כאו"א ולא דב"ד) צ"ל אצלו מוקדם יום אחד (ש"ק ויום א').

שבועות מדוע יש יו"ט שני בשבועות (1 צופה)

אחד יחיד

משתמש מוביל

גרינפלד

משתמש מוביל

אחד יחיד

משתמש מוביל

אוהב ספר

משתמש מוביל

אוצר הידיעות

משתמש רגיל

גרינפלד

משתמש מוביל

גרינפלד

משתמש מוביל

מבקש תורה

משתמש רגיל

אוהב ספר

משתמש מוביל

שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קמה – ויקיטקסט

גרינפלד

משתמש מוביל

קבצים מצורפים

גרינפלד

משתמש מוביל

מחכה

משתמש רגיל

עוזי ומגני

משתמש ותיק

הצעיר שבחבורה

בית המדרש/הלכה ומנהג

מחכה

משתמש רגיל

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים