שבועות - מדוע יש יו"ט שני בשבועות | ענייני דיומא שבועות - מדוע יש יו"ט שני בשבועות | ענייני דיומא
כתב החת"ס דהוא משום לא פלוג משאר יו"ט.
ועוד כתב שם, דלכן הוא יו"ט בתורת ודאי ולא כשאר יו"ט דהוא מספיקא דיומא
והוא בשו״ת חתם סופר או״ח סו״ס קמה

כתב החת"ס דהוא משום לא פלוג משאר יו"ט.
וכדי שלא לחלוק במועדות התקינו חכמים שכל מקום שאין שלוחי תשרי מגיעין שם עושין שני ימים אפילו יום טוב של עצרת.
(רמב"ם קידוש החודש פ"ג הי"ב)
 
מג"א (תצ"ד סק"א)
ומה שקשה עוד דהתורה ניתנה ביום נ"א לספיר' דהא יצאו ממצרים ביום ה' והתורה ניתנה בשבת כבר תי' הי"מ דבא לרמוז לנו י"ט שני של גליות ואפשר דהיינו דקאמר יום א' הוסיף משה מדעתו ואין כאן מקומו

נראה שהוא רמז על מה שהוסיפו חכמים יום אחד
 
זכורני שראיתי באיזה מקומן שהריטב"א דן בזה.
אולי אחד הרבנים יודע היכן דבריו ומה הם.
ריטב"א ראש השנה יח עמוד א:
גרסי' בירושלמי על עצרת למה אין יוצאין ופריק עצרת חתוכה היא אשכחת אמר פעמים ה' פעמים ו' פעמים ז' כלומר דלאו בקביעות (ניסן) [סיון] תליא אלא במשלם ימי העומר וכיון דידעי פסח ממילא ידעי דעצרת בנ' יום לעומר והשתא בזמן הזה אף על גב דעבדינן תרי יומי פסח משום מנהג אבותינו הוא וכדבעינן למימר וכדאיתא בפ"ק די"מ ולפיכך כיון דידעינן בקביעא דירחא סמכינן עלה למימני מיום שני בלבד ולא לבלבל המנינות לעשות שני מנינות א' מן השני וא' מן השלישי ואפ"ה עבדינן עצרת ב' ימים גזירה שאר כל המועדות:
 

קבצים מצורפים

להעיר שיתכן שמעיקר הדין אדם יהיה חייב בשני ימים (ולא מטעם יו''ט שני) מכיוון שמתן תורה ושבועות היינו היום ה-50 לספירה יכולים להיות בשני ימים שונים אצל אדם שעבר את קו התאריך, במצב כזה אדם יהיה חייב בשני ימים מעיקר הדין ויש לעיין מה דינו ביו''ט שני נוסף
 
אג''ק חלק י"ז עמ' רסה, חלק כ' עמ' קמח, לקוטי-שיחות ג, פרשת אמור, עמ' 995, לקו"ש חלק ג מתורגם עמ' 262.

בהנוגע לנסיעת כת"ר שי', כבר מלתי אמורה שאין דעתי נוחה כלל - לעבור קו התאריך באמצע ימי הספירה, כי אף שמצד הדין דעתי ברורה, שבהנוגע לחג השבועות תלוי אך ורק במספר הימים, ומספר זה מסור לכל אחד ואחד - ובמילא העובר את קו התאריך אין לו להתחשב כלל בזמן חגיגת חג השבועות דבנ"י למקום שם בא, כ"א לחוג אותו ביום החמישים למספרו הוא [שאז הוא משונה ביום אחד מחגיגת היהודים דרי המקום - כמובן באם לא יעבור קו התאריך בכיוון הפכי באמצע ימי הספירה] וכנ"ל דעתי ברורה בהאמור - אבל בכ"ז תמיהא מילתא ביותר [ובפרט שלדעתי החילוק הוא - מן התורה] שלכן יש להשתמט מלהכנס בהנ"ל ככל האפשרי.
ע''כ

ובמקור נוסף;

והי' זרעך כעפר הארץ, הרי אז הגיע זמן קיום היעוד ופרצת, ויעלה הפורץ לפנינו הוא מלכא משיחא.

בהוקרה ובברכה לבשו"ט בענינים הכללים ובענינים הפרטים, ומובן אשר עניני בריאות הגוף בכלל ענינים הפרטים ולראשונה, וכדברי הרמב"ם הלכות דיעות סוף פרק ג'.

מ. שניאורסאהן

נ.ב.

נזדמנה לידי שנה זו שאלת אחד שעבר קו התאריך באמצע ימי הספירה ובמילא נתוסף לו יום במספרו, ונסתפק בהנוגע למנין ולברכה - במשך ימות הספירה לאחרי עברו קו התאריך.

ועוררתי אותו שנוגעת עוד יותר השאלה - בהנוגע לחג שבועות שלו. ולפע"ד נראה בהנוגע למינינו ולברכה, שאף שאין ספק שצריך להמשיך דוקא בספירתו שלו, שהרי מופרך לכפול ספירה אחת פעמים, ויכול ג"כ לברך, הנה מהיות טוב אל וכו' - וישמע הברכה מאחד שבכאן ויכוין לצאת בה [שהרי הברכה היא על עצם המצוה, ולא על מספר היום, שלכן אין סתירה במה שלהמברך הוא יום שלשים ולהשומע ל"א יום].

ובהנוגע לחה"ש, הרי כיון שאינו תלוי בימי החדש ואינו תלוי בבית דין, אלא - תיכף לאחרי שכלה ספירת שבע שבועות, והנ"ל ספר מ"ט יום ע"פ התורה ותמימות הם אצלו, עליו לחוג חה"ש למספרו, ז.א. יום אחד קודם לבני המקום, כאן. אלא שמפני התמי' בעיני "העולם", הוריתיו למצוא עכ"פ עוד שנים - מורי הוראה, שגם דעתם יהי' כנ"ל.
ע''כ

ובמקור נוסף;


ו'רצח
[ימי הספירה תשי"ח] 1) בהנוגע להבא צ ישמע מאחר.

2) יספור ע"פ מה שהתחיל (שלדעתי זוהי העיקרית אצלו) וליתר שאת גם כפי שסופרים כאן, ובהפסק ביניהם ולא בסמיכות (דמחזי כשיקרא, וגם שזהו היפך לענין הספירה צ היינו בירור ולא ספק, שלכן צ"ע אם הי' יכול לברך אפילו אם כל הימים הי' סופר ב' ספירות).

יבקש הרבנים לפס"ד בהנוגע לחגה"ש, כי ע"פ הנ"ל חגה"ש (הנקבע רק ע"י ספירת כאו"א ולא דב"ד) צ"ל אצלו מוקדם יום אחד (ש"ק ויום א').
 
נערך לאחרונה:

הודעות מומלצות

אחד יחיד יצר פוסט חדש...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון