- מתחיל חוט אחד יחיד
- תאריך התחלה
-
- תגים
- יו"ט שני של גלויות
- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
כתב החת"ס דהוא משום לא פלוג משאר יו"ט.
- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,454
- נקודות
- 1,280
וקודם החת"ס לא דנו בשאלה זו?
זכורני שראיתי באיזה מקומן שהריטב"א דן בזה.
אולי אחד הרבנים יודע היכן דבריו ומה הם.
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,904
- נקודות
- 690
ועוד כתב שם, דלכן הוא יו"ט בתורת ודאי ולא כשאר יו"ט דהוא מספיקא דיומא
והוא בשו״ת חתם סופר או״ח סו״ס קמה
וכדי שלא לחלוק במועדות התקינו חכמים שכל מקום שאין שלוחי תשרי מגיעין שם עושין שני ימים אפילו יום טוב של עצרת.
(רמב"ם קידוש החודש פ"ג הי"ב)
- הודעות
- 195
- תודות
- 688
- נקודות
- 85
מג"א (תצ"ד סק"א)
ומה שקשה עוד דהתורה ניתנה ביום נ"א לספיר' דהא יצאו ממצרים ביום ה' והתורה ניתנה בשבת כבר תי' הי"מ דבא לרמוז לנו י"ט שני של גליות ואפשר דהיינו דקאמר יום א' הוסיף משה מדעתו ואין כאן מקומו
ומה שקשה עוד דהתורה ניתנה ביום נ"א לספיר' דהא יצאו ממצרים ביום ה' והתורה ניתנה בשבת כבר תי' הי"מ דבא לרמוז לנו י"ט שני של גליות ואפשר דהיינו דקאמר יום א' הוסיף משה מדעתו ואין כאן מקומו
נראה שהוא רמז על מה שהוסיפו חכמים יום אחד
- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
ריטב"א ראש השנה יח עמוד א:
גרסי' בירושלמי על עצרת למה אין יוצאין ופריק עצרת חתוכה היא אשכחת אמר פעמים ה' פעמים ו' פעמים ז' כלומר דלאו בקביעות (ניסן) [סיון] תליא אלא במשלם ימי העומר וכיון דידעי פסח ממילא ידעי דעצרת בנ' יום לעומר והשתא בזמן הזה אף על גב דעבדינן תרי יומי פסח משום מנהג אבותינו הוא וכדבעינן למימר וכדאיתא בפ"ק די"מ ולפיכך כיון דידעינן בקביעא דירחא סמכינן עלה למימני מיום שני בלבד ולא לבלבל המנינות לעשות שני מנינות א' מן השני וא' מן השלישי ואפ"ה עבדינן עצרת ב' ימים גזירה שאר כל המועדות:
- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,904
- נקודות
- 690
- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
להעיר שיתכן שמעיקר הדין אדם יהיה חייב בשני ימים (ולא מטעם יו''ט שני) מכיוון שמתן תורה ושבועות היינו היום ה-50 לספירה יכולים להיות בשני ימים שונים אצל אדם שעבר את קו התאריך, במצב כזה אדם יהיה חייב בשני ימים מעיקר הדין ויש לעיין מה דינו ביו''ט שני נוסף
- הודעות
- 2,414
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,448
- נקודות
- 525
א"כ הקו' צריכה להיות אמאי לא סופרים פעמים משום ספיקא דיומא
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,757
- נקודות
- 655
נא לציין מקור לחידוש תמוה זה, שאין בו הגיון
אג''ק חלק י"ז עמ' רסה, חלק כ' עמ' קמח, לקוטי-שיחות ג, פרשת אמור, עמ' 995, לקו"ש חלק ג מתורגם עמ' 262.
בהנוגע לנסיעת כת"ר שי', כבר מלתי אמורה שאין דעתי נוחה כלל - לעבור קו התאריך באמצע ימי הספירה, כי אף שמצד הדין דעתי ברורה, שבהנוגע לחג השבועות תלוי אך ורק במספר הימים, ומספר זה מסור לכל אחד ואחד - ובמילא העובר את קו התאריך אין לו להתחשב כלל בזמן חגיגת חג השבועות דבנ"י למקום שם בא, כ"א לחוג אותו ביום החמישים למספרו הוא [שאז הוא משונה ביום אחד מחגיגת היהודים דרי המקום - כמובן באם לא יעבור קו התאריך בכיוון הפכי באמצע ימי הספירה] וכנ"ל דעתי ברורה בהאמור - אבל בכ"ז תמיהא מילתא ביותר [ובפרט שלדעתי החילוק הוא - מן התורה] שלכן יש להשתמט מלהכנס בהנ"ל ככל האפשרי.
ע''כ
ובמקור נוסף;
והי' זרעך כעפר הארץ, הרי אז הגיע זמן קיום היעוד ופרצת, ויעלה הפורץ לפנינו הוא מלכא משיחא.
בהוקרה ובברכה לבשו"ט בענינים הכללים ובענינים הפרטים, ומובן אשר עניני בריאות הגוף בכלל ענינים הפרטים ולראשונה, וכדברי הרמב"ם הלכות דיעות סוף פרק ג'.
מ. שניאורסאהן
נ.ב.
נזדמנה לידי שנה זו שאלת אחד שעבר קו התאריך באמצע ימי הספירה ובמילא נתוסף לו יום במספרו, ונסתפק בהנוגע למנין ולברכה - במשך ימות הספירה לאחרי עברו קו התאריך.
ועוררתי אותו שנוגעת עוד יותר השאלה - בהנוגע לחג שבועות שלו. ולפע"ד נראה בהנוגע למינינו ולברכה, שאף שאין ספק שצריך להמשיך דוקא בספירתו שלו, שהרי מופרך לכפול ספירה אחת פעמים, ויכול ג"כ לברך, הנה מהיות טוב אל וכו' - וישמע הברכה מאחד שבכאן ויכוין לצאת בה [שהרי הברכה היא על עצם המצוה, ולא על מספר היום, שלכן אין סתירה במה שלהמברך הוא יום שלשים ולהשומע ל"א יום].
ובהנוגע לחה"ש, הרי כיון שאינו תלוי בימי החדש ואינו תלוי בבית דין, אלא - תיכף לאחרי שכלה ספירת שבע שבועות, והנ"ל ספר מ"ט יום ע"פ התורה ותמימות הם אצלו, עליו לחוג חה"ש למספרו, ז.א. יום אחד קודם לבני המקום, כאן. אלא שמפני התמי' בעיני "העולם", הוריתיו למצוא עכ"פ עוד שנים - מורי הוראה, שגם דעתם יהי' כנ"ל.
ע''כ
ובמקור נוסף;
ו'רצח
[ימי הספירה תשי"ח] 1) בהנוגע להבא צ ישמע מאחר.
2) יספור ע"פ מה שהתחיל (שלדעתי זוהי העיקרית אצלו) וליתר שאת גם כפי שסופרים כאן, ובהפסק ביניהם ולא בסמיכות (דמחזי כשיקרא, וגם שזהו היפך לענין הספירה צ היינו בירור ולא ספק, שלכן צ"ע אם הי' יכול לברך אפילו אם כל הימים הי' סופר ב' ספירות).
יבקש הרבנים לפס"ד בהנוגע לחגה"ש, כי ע"פ הנ"ל חגה"ש (הנקבע רק ע"י ספירת כאו"א ולא דב"ד) צ"ל אצלו מוקדם יום אחד (ש"ק ויום א').
בהנוגע לנסיעת כת"ר שי', כבר מלתי אמורה שאין דעתי נוחה כלל - לעבור קו התאריך באמצע ימי הספירה, כי אף שמצד הדין דעתי ברורה, שבהנוגע לחג השבועות תלוי אך ורק במספר הימים, ומספר זה מסור לכל אחד ואחד - ובמילא העובר את קו התאריך אין לו להתחשב כלל בזמן חגיגת חג השבועות דבנ"י למקום שם בא, כ"א לחוג אותו ביום החמישים למספרו הוא [שאז הוא משונה ביום אחד מחגיגת היהודים דרי המקום - כמובן באם לא יעבור קו התאריך בכיוון הפכי באמצע ימי הספירה] וכנ"ל דעתי ברורה בהאמור - אבל בכ"ז תמיהא מילתא ביותר [ובפרט שלדעתי החילוק הוא - מן התורה] שלכן יש להשתמט מלהכנס בהנ"ל ככל האפשרי.
ע''כ
ובמקור נוסף;
והי' זרעך כעפר הארץ, הרי אז הגיע זמן קיום היעוד ופרצת, ויעלה הפורץ לפנינו הוא מלכא משיחא.
בהוקרה ובברכה לבשו"ט בענינים הכללים ובענינים הפרטים, ומובן אשר עניני בריאות הגוף בכלל ענינים הפרטים ולראשונה, וכדברי הרמב"ם הלכות דיעות סוף פרק ג'.
מ. שניאורסאהן
נ.ב.
נזדמנה לידי שנה זו שאלת אחד שעבר קו התאריך באמצע ימי הספירה ובמילא נתוסף לו יום במספרו, ונסתפק בהנוגע למנין ולברכה - במשך ימות הספירה לאחרי עברו קו התאריך.
ועוררתי אותו שנוגעת עוד יותר השאלה - בהנוגע לחג שבועות שלו. ולפע"ד נראה בהנוגע למינינו ולברכה, שאף שאין ספק שצריך להמשיך דוקא בספירתו שלו, שהרי מופרך לכפול ספירה אחת פעמים, ויכול ג"כ לברך, הנה מהיות טוב אל וכו' - וישמע הברכה מאחד שבכאן ויכוין לצאת בה [שהרי הברכה היא על עצם המצוה, ולא על מספר היום, שלכן אין סתירה במה שלהמברך הוא יום שלשים ולהשומע ל"א יום].
ובהנוגע לחה"ש, הרי כיון שאינו תלוי בימי החדש ואינו תלוי בבית דין, אלא - תיכף לאחרי שכלה ספירת שבע שבועות, והנ"ל ספר מ"ט יום ע"פ התורה ותמימות הם אצלו, עליו לחוג חה"ש למספרו, ז.א. יום אחד קודם לבני המקום, כאן. אלא שמפני התמי' בעיני "העולם", הוריתיו למצוא עכ"פ עוד שנים - מורי הוראה, שגם דעתם יהי' כנ"ל.
ע''כ
ובמקור נוסף;
ו'רצח
[ימי הספירה תשי"ח] 1) בהנוגע להבא צ ישמע מאחר.
2) יספור ע"פ מה שהתחיל (שלדעתי זוהי העיקרית אצלו) וליתר שאת גם כפי שסופרים כאן, ובהפסק ביניהם ולא בסמיכות (דמחזי כשיקרא, וגם שזהו היפך לענין הספירה צ היינו בירור ולא ספק, שלכן צ"ע אם הי' יכול לברך אפילו אם כל הימים הי' סופר ב' ספירות).
יבקש הרבנים לפס"ד בהנוגע לחגה"ש, כי ע"פ הנ"ל חגה"ש (הנקבע רק ע"י ספירת כאו"א ולא דב"ד) צ"ל אצלו מוקדם יום אחד (ש"ק ויום א').
נערך לאחרונה:
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,757
- נקודות
- 655
דעתו ידועה, אפשר גם הסבר?
שו''ע או''ח סי' תצד
ביום חמשים לספירת העומר הוא חג שבועות
והאריכו בזה שאע''פ שמ''ת ביום החמישים ואחד, החג הוא לספירתו של כל יחיד (משא''כ שבת שמיקדשא וקיימא ורגלים אחרים שתלויים בספירת בי''ד, ומכאן חידוש החת''ס שכל עיקר היו''ט הוא שלא לחלוק במועדות)
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,757
- נקודות
- 655
זה דבר שאין בו טעם, ולפי"ז מי שלא ספר ספירת העומר, אין לו יו"ט, וזה אינו.
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,904
- נקודות
- 690
פשוט דלא תלוי בספירת האדם בפועל, אלא במה שיש לכל אחד מנין ימים
יש לחלק מחג מ''ת מהמופיע המכתב, ובכלל כתבתי בזה, מקווה להעלות לפורום כאן בהזדמנות קרובה שיש ג' מיני ספירות - ספירה דימי השבת (וע''ד המחלוקת במהלך במדבר), קביעת היום התלוי' בבי''ד וספירה דספיה''ע
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבקש
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אל'יהו
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- ארז בלבנון
- ארנפלד
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דורש
- דיסקיט
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הכרמי
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הפורט התשיעי
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- הרב שלמה מבית שמש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זוזיא
- חד צורבא
- חוקר תורני
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף ברנדויין
- יושב אהל
- יושב ודורש
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- לי נראה
- ליבי בתורתך
- למה זה תשאל לשמי?
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מושב טוב
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה פיק
- משה6
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נריה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- פותח שערים
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צפנת פענח
- צריך ביאור
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רפאל ממודיעין
- רפאלי
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שעיה מעשרות
- תלמיד אחד
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
ד' תעניות בין המצרים ת"ב
מדוע נחרב בית המקדש השני? שנאת חינם או שלא ברכו בתורה תחלה?