במדבר מדוע לא התרחקו מהארון יותר מאלפים אמה (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
מנגד סביב לאהל מועד יחנו (ב ב)

פירש רש"י, מרחוק מיל, כמו שנאמר ביהושע שהארון הלך לפני בני ישראל "אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה", כדי שיוכלו לבוא להתפלל לפניו בשבת. והקשה מהר"י אסאד זצ"ל (שו"ת יהודה יעלה או"ח סי' פ"ח), למה הוצרכו משום כך להיות בתוך אלפים אמה, הרי יכולים היו להרחיק ארבעת אלפים אמה, ויוכלו לבוא לפני הארון על ידי עירוב תחומין.

ובפשיטות יש ליישב שרצה הקב"ה שיוכל כל אחד לגשת לפני הארון, גם מי שלא היתה דעתו לכך בערב שבת ולא הניח עירוב.

אמנם יש לומר עוד, דהנה המניח עירוב תחומין לצד אחד, מפסיד לצד השני שאינו יכול להלך לשם אפילו פסיעה אחת, והנה במדבר לא יכלו בני ישראל לערב לצד לפניהם ולהפסיד את אחוריהם, משום דאמרינן בעירובין נה: שכאשר היו נפנין היו צריכים להפנות לאחוריהן, [ומזה מוכיחה הגמ' שם שכל מחנה ישראל היה חשוב כד' אמות, וגם לאותן שהיו בתחילת המחנה היה מותר לילך לאחורי המחנה], וכל זה אם לא עירבו, אבל אם היו מערבין לפניהם היו מפסידין לאחריהן, ולא היו יכולים ללכת לשם.

[ולדעת השו"ע או"ח סי' ת"ח ס"א, המניח עירובו חוץ לעיר צריך להיות העירוב בתוך אלפים לביתו שבעיר, וא"כ במחנה ישראל שהיה בשיעור י"ב מיל, בלא"ה אין אפשרות לכולם לערב, אלא רק למי שביתו יהיה תוך אלפים לעירוב].​

 

[הצעיר שבחבורה]

ומזה מוכיחה הגמ' שם שכל מחנה ישראל היה חשוב כד' אמות, וגם לאותן שהיו בתחילת המחנה היה מותר לילך לאחורי המחנה]

לחץ כדי לכווץ...

וכיצד לא תמה מזה ע"ד רש"י הנ"ל?

 

[לב טוב]

והקשה מהר"י אסאד זצ"ל

לחץ כדי לכווץ...

לא ראיתי שעשה מזה קושיה

שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן פח
גי"ה הגיעני ושמחתי בשלומו הטוב וע"ד קושייתו בערובין נ"א דש"ס מהדר למילף אלפים אמה היכי כתיבין אמאי לא יליף מיהושע ג' רחוק יהיה כו' כאלפים אמה.
לע"ד הרבה תשובות בדבר חדא די"ל התם ע"י עירוב קאמר ובלא עירוב רק אלף אמה רק השתא דשמעי' ממקום אחר ממילא התם נמי בלא עירוב קאמר אלפים אמה שרי.

 

[הצעיר שבחבורה]

לא ראיתי שעשה מזה קושיה

לחץ כדי לכווץ...

שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן פח
וממדרש חז"ל הנ"ל נ"ל ראיה קצת לדעת הטור א"ח רסי' ת"ח מפני שתחומין דרבנן הקילו והתירו לערב בפת כו' אבל אי תחומין דאורייתא לכ"ע בעי' לערב ברגליו ולא סגי בפת דאל"כ קשה למה הזהירם יהושע שלא להרחיק מן הארון יותר מאלפים ירחיקו ויבאו בשבת להתפלל ע"י ערוב בפת וע"כ דלא סגי אלא ברגליו וטרחא גדולה לכל ישראל:

 

[אוהב ספר]

שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן פח
וממדרש חז"ל הנ"ל נ"ל ראיה קצת לדעת הטור א"ח רסי' ת"ח מפני שתחומין דרבנן הקילו והתירו לערב בפת כו' אבל אי תחומין דאורייתא לכ"ע בעי' לערב ברגליו ולא סגי בפת דאל"כ קשה למה הזהירם יהושע שלא להרחיק מן הארון יותר מאלפים ירחיקו ויבאו בשבת להתפלל ע"י ערוב בפת וע"כ דלא סגי אלא ברגליו וטרחא גדולה לכל ישראל:

לחץ כדי לכווץ...

כוונתו שרש''י מפרש כמ''ד דאורייתא?

 

[הצעיר שבחבורה]

כוונתו שרש''י מפרש כמ''ד דאורייתא?

לחץ כדי לכווץ...

כנראה שסבירא ליה כן בדעת המדרש

 

[הצעיר שבחבורה]

כוונתו שרש''י מפרש כמ''ד דאורייתא?

לחץ כדי לכווץ...

שוב ראיתי
שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן פח
א"כ דרשה זו דתנחומא גבי יהושע ע"כ הוא רק למ"ד תחומין דאוריי'

 

[לב טוב]

שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן פח
וממדרש חז"ל הנ"ל נ"ל ראיה קצת לדעת הטור א"ח רסי' ת"ח מפני שתחומין דרבנן הקילו והתירו לערב בפת כו' אבל אי תחומין דאורייתא לכ"ע בעי' לערב ברגליו ולא סגי בפת דאל"כ קשה למה הזהירם יהושע שלא להרחיק מן הארון יותר מאלפים ירחיקו ויבאו בשבת להתפלל ע"י ערוב בפת וע"כ דלא סגי אלא ברגליו וטרחא גדולה לכל ישראל:

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח מאוד מאוד
לא ראיתי את השתי שורות האחרונות של התשובה
אבל מכל מקום מה שכתבתי הוא גם נכון
כי בתחילת התשובה הוא הביא את זה כמו שכתבתי
ולא התרגש מזה ולא עשה מזה קושיה
אלא אמר שהפסוק מדובר בלי עירוב
ולכן פלא בעיני מה קרה בסוף התשובה שהוא עשה מזה קושיה

 

[הצעיר שבחבורה]

ולכן פלא בעיני מה קרה בסוף התשובה שהוא עשה מזה קושיה

לחץ כדי לכווץ...

בתחילה, כתב שמשם היה ניתן ליישב שבלא עירוב מותר רק אלף אמה, אולם אחר שלמדנו ממקום אחר אלפים אמה, שוב חוזרת הקושיה.