פנחס מדוע לא נתנו לתלמידי חכמים בארץ בלא גורל (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אך בגורל יחלק את הארץ (כו נה)

בבבא בתרא קכב. אך בגורל יצאו יהושע וכלב, שלא נטלו בגורל אלא על פי ה'. והנה בגיטין נט: מבואר שמדין "וקדשתו" נוטל הכהן מנה יפה ראשון, ומדברי רש"י שם נראה וכן כתב הריטב"א במו"ק כח: שגם בחלוקת שותפות, שבעלמא אחרי שחולקים לחלקים שוים עושים גורל ביניהם, אם אחד מהם כהן הוא נוטל את החלק היפה שביניהם בלא גורל.

והקשה הרמ"ה שהרי תלמידי חכמים דינם גם כן ככהנים לענין זה, וכדילפינן בנדרים סב. מדכתיב ובני דוד כהנים היו, ואם כן בגורל של ארץ ישראל יהיה הדין שתלמידי חכמים נוטלים בראש בלא גורל, ואילו בגמ' בבבא בתרא הנ"ל מבואר שלולי המיעוט מדכתיב "אך בגורל" היו יהושע וכלב נוטלים בגורל, אע"פ שאין לך תלמידי חכמים גדולים מהם.

ויש ליישב לדעת רש"י, שבחלוקת הארץ איכא גזירת הכתוב לחלק בגורל, וממילא אין זה בידי הישראל לכבד את התלמיד חכם, מה שאין כן בחלוקת שותפות שרשאי לתת במתנה, חייב לכבד את הכהן מדין וקדשתו ולתת לו המנה יפה.​