לציין בכל הנושא דהתוס' במנחות כ"ט ד"ה סילוקו כתבו דלמ"ד דאין אפייתן דוחה שבת (דאין תנור מקדש) והיו אופין מער"ש צ"ל דלחם חם פירושו רך דכבר נתקרר הלחם מערב שבת עכת"ד, וקושיית המקשן שייך אליבא דמ"ד דאפייתן דוחה שבת ועדמ"ש הריטב"א יומא כ"א ע"א דהיה הלחם חם הרבה וז"ל ונראה כי בשעת שימה ולקיחה היה חם הרבה עד שהיה הבל יוצא ממנו כלחם היוצא מן התנור והיינו דאמרינן לקמן שמגביהין את השולחן עם הלחם שעליו ומראין אותו לעולי רגלים שיראו הנס הזה ואי אפשר להם לראות מרחוק שהיה חם אלא על הדרך שאמרנו עכ"ל.
