- הודעות
- 4,722
- תודות
- 17,141
- נקודות
- 895
מדוע לשונם של חז"ל 'קריעת' ים סוף ולא 'בקיעת' ים סוף
למה בדברי חז"ל נקרא "קריעת" ים סוף, ובתורה לא מצינו כי אם לשון "בקיעה" כדכתיב (שמות יד, כא) "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם"?
הרה"ק רבי שמואל משינאווא זצ"ל בספרו רמתיים צופים (מערכת החידושי הרי"ם אות י', שהיום יום ב' יומא דהילולא דיליה) הביא בזה הלשון: בפרשת בשלח, אחר השולחן (עריכת הטיש) בבתי גוואי (בביתו) שאלתי אותו (את החידושי הרי"ם) למה בדברי חכמינו ז"ל נקראת קריעת ים סוף, ובתורה לא מצאנו כי אם לשון בקיעה, והשיב שיש דברים הרבה בזה ואינו יכול לומר כי אם רמז מועט".
ואמר, שעל פי הלכה ענין הקריעה הוא דווקא בשני דברים שנתאחו ואחר כך מפריד אותם – נקרא "קריעה", אבל בדבר שהיה אחד בתחילתו אינו נקרא קריעה. ובהלכות שבת מבואר זה לגמרי [ראה שולחן ערוך הרב (ס' שמ סעיף יז): "משום קורע אין איסור אלא כשקורע ומפריד גופים רבים שנתחברו, כגון קורע בגד הארוג מחוטים הרבה. אבל הנייר שהוא גוף אחד אין בפסיקתו וחיתוכו משום קורע. ומטעם זה מותר לקרוע עור שעל פי חבית של יין כמו שכתבתי בסי' שי"ד (סעיף יב), מפני שהעור הוא גוף אחד ולא שייך בו איסור קריעה"]. ובים היה תנאי (=מששת ימי בראשית) שיקרע ויתקדש ה' על ידי זה, כמבואר (שמו"ר כא, ו)... ונמצא המים הם מתחילתו קרעים ולאחר כך נתאחו, לכן נקרא "קריעה".
רמתיים צופים, גליון מחוברים
הרה"ק רבי שמואל משינאווא זצ"ל בספרו רמתיים צופים (מערכת החידושי הרי"ם אות י', שהיום יום ב' יומא דהילולא דיליה) הביא בזה הלשון: בפרשת בשלח, אחר השולחן (עריכת הטיש) בבתי גוואי (בביתו) שאלתי אותו (את החידושי הרי"ם) למה בדברי חכמינו ז"ל נקראת קריעת ים סוף, ובתורה לא מצאנו כי אם לשון בקיעה, והשיב שיש דברים הרבה בזה ואינו יכול לומר כי אם רמז מועט".
ואמר, שעל פי הלכה ענין הקריעה הוא דווקא בשני דברים שנתאחו ואחר כך מפריד אותם – נקרא "קריעה", אבל בדבר שהיה אחד בתחילתו אינו נקרא קריעה. ובהלכות שבת מבואר זה לגמרי [ראה שולחן ערוך הרב (ס' שמ סעיף יז): "משום קורע אין איסור אלא כשקורע ומפריד גופים רבים שנתחברו, כגון קורע בגד הארוג מחוטים הרבה. אבל הנייר שהוא גוף אחד אין בפסיקתו וחיתוכו משום קורע. ומטעם זה מותר לקרוע עור שעל פי חבית של יין כמו שכתבתי בסי' שי"ד (סעיף יב), מפני שהעור הוא גוף אחד ולא שייך בו איסור קריעה"]. ובים היה תנאי (=מששת ימי בראשית) שיקרע ויתקדש ה' על ידי זה, כמבואר (שמו"ר כא, ו)... ונמצא המים הם מתחילתו קרעים ולאחר כך נתאחו, לכן נקרא "קריעה".
רמתיים צופים, גליון מחוברים