מדוע שלמה לא שאל את האורים ותומים על השמיר?

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים (כח ל)

בפירוש הרא״ש על התורה הקשה, מפני מה הוצרך שלמה המלך לשאול את אשמדאי היכן נמצא השמיר, כדאיתא בגיטין סח. הרי היו יכולים לשאול באורים ותומים, וכן הקשו בתוס׳ בגיטין שם.

ותירץ הרא״ש שהאורים ותומים אינם מגלים מה שהאדם יכול לידע באופן אחר, וכעין זה כתבו התוס׳ שם, שלא רצו לשאול מה שהיו יכולים לידע באופן אחר.

ולכאורה צריך ביאור מה הוקשה לרבותינו בעלי התוס׳, הרי את השמיר הוצרך שלמה המלך בשביל אבני האפוד כמבואר בגיטין שם, ואם כן בלא אבני אפוד אין שייך שאלת אורים ותומים שהרי אין לו חושן ואפוד.
וצריך לומר דפשיטא להו שהיה שם חושן ואפוד מימי נוב וגבעון, אלא שרצה לעשות עוד חושן ואפוד, אבל היה לו חושן לשאול בו.​

 

[געגועים]

בפירוש הרא״ש על התורה
וכעין זה כתבו התוס׳ שם​

וכן בתוספות הרא"ש לגיטין
אלא שפי' הרא"ש על התורה אינו הרא"ש הידוע, וכפי שכתב הגרי"ח סופר שליט"א בספר מנוחת שלום ח"ט סי' י"ז:
וכבר נודע שפירוש זה הנקרא בשם 'פירוש הרא"ש לתורה' אינו מרבינו אשר ב"ר יחיאל ז"ל בעל פסקי הרא"ש הידוע משלשת עמודי הוראה,
אלא פירוש זה הוא לאחד מרבותינו הראשונים ז"ל, ואשר שמו עלום מאיתנו לפי שעה.

הרי את השמיר הוצרך שלמה המלך בשביל אבני האפוד כמבואר בגיטין שם,​

השמיר הוצרך לבנין ביהמ"ק

 

[גרינפלד]

השמיר הוצרך לבנין ביהמ"ק

לכאורה צדקו דבריך, והגמ' שם רק אומרת שמשה עשה את האפוד עם השמיר,
ולפי"ז לא צריך לומר שעשה אפוד נוסף.
וייש"כ שהעמדתני על האמת.

 

[הרב מרודוש]

ולכאורה צריך ביאור מה הוקשה לרבותינו בעלי התוס׳, הרי את השמיר הוצרך שלמה המלך בשביל אבני האפוד כמבואר בגיטין שם, ואם כן בלא אבני אפוד אין שייך שאלת אורים ותומים שהרי אין לו חושן ואפוד.

יל"ע ממתי נמקרא מחוסר בגדים
הרי שם המפורש אינו מעכב באורים ותומים
וצ"ע אם הניח את אבני האפוד בלי לכתוב עליהם כלום אי מקרי מחוסר בגדים