בהר מדוע שמיטה היא דווקא בשנה השביעית

[אוהב ספר]

ואני שואל מה החילוק - האם בשמיטה חייבים על התוצאה ובשבת על הטורח?

לחץ כדי לכווץ...

תראה את לשון החזו''א שהוא הביא

 

[אחד יחיד]

תראה את לשון החזו''א שהוא הביא

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי, אלא שלפני זה הוא לא אמר את זה ברור, ולכן הסברתי מה שאלתי.

 

[גרינפלד]

לא, פשוט רצית לחלק בין שמיטה לשבת.

לחץ כדי לכווץ...

אם כוונתך למש"כ באי נמי, לא הייתה כוונתי לחלק בין שבת לשמיטה,
רק החזו"א אומר שזה חלוק.

 

[אחד יחיד]

אם כוונתך למש"כ באי נמי, לא הייתה כוונתי לחלק בין שבת לשמיטה,

לחץ כדי לכווץ...

אלא למה התכוונת?

 

[גרינפלד]

אלא למה התכוונת?

לחץ כדי לכווץ...

שהקרקע שובתת בשמיטה, כי היא פחות יוצרת.

 

[אחד יחיד]

שהקרקע שובתת בשמיטה, כי היא פחות יוצרת.

לחץ כדי לכווץ...

ייש"כ על הביאור.

 

[אוהב ספר]

שהקרקע שובתת בשמיטה, כי היא פחות יוצרת.

לחץ כדי לכווץ...

וכמבואר בחז''ל שזה שביתה לה וכמו שכתבתי למעלה

 

[געגועים]

כתב החיד"א שטעם השמיטה דוקא בשנה השביעית היא, לפי דברי הגמ' (ברכות לה, ב) "א"ל רבא לרבנן במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא" עיי"ש, ופרש"י שאז זמן הקציר ודריכת הגתות. נמצא שכל שנה בטלים מלימוד התורה שני חדשים, ובמשך שש שנים נמצא שבטלים מלימוד תורה י"ב חודש, שהם שנה שלימה, וע"כ נצטוו בני ישראל על מצות שמיטה שהיא ג"כ י"ב חודש, כדי לתקן את מה שהחסירו משך השש שנים, וז"ש התוה"ק "ובשנה השביעית" דהיינו כל י"ב חודש יהיה קודש לה' ולפרוע את החוב לה' על ביטול התורה שהיה משך השש שנים שעברו משנת השביעית הקודמת. (חומת אנך)​

לחץ כדי לכווץ...

ק"ק דלפי"ז בשמיטה לומד במקום לעסוק במזונתיו רק בחודשיים בהם היה צריך לעבוד, א"כ איך בחודשיים משלים י"ב חודש

לחץ כדי לכווץ...

וראו כאן

 

[התורה]

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי וגו' שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וגו' וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ (ויקרא כה, א-ג)​

כבר עמד רש"י לבאר מה ענין שמיטה אצל הר סיני. בדרך דרוש מבאר הגה"ק רבינו החיד"א זי"ע, על פי המובא בגמרא (ברכות לה, ב) שהאמורא רבא ביקש מתלמידיו שלא יבואו ללמוד אצלו בימי ניסן שהם ימי הקציר, ובימי תשרי שהם ימי עשיית השמן והיין, כדי שתהיה להם פרנסה. נמצא שמתוך י"ב החדשים בכל שנה, היו בטלים שני חדשים מלימוד התורה, הוי אומר, שבשש שנים הצטברו להם י"ב חדשים של ביטול התורה. לכך ציוה הקב"ה שאחרי שש שנים ישבתו ממלאכה בשנה השביעית שבת שבתון לה', ובמשך י"ב חדשי השמיטה יקדישו את כל עתותיהם ללימוד התורה, להשלים את החסר.

לפיכך הזכיר הכתוב את הר סיני בפרשת שמיטה, לאמר, שתכלית מצות שמיטת הארץ היא כדי לעסוק בתורה שניתנה בסיני.
תורה שבכתב​

 

[אברך מישיבת מיר]

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי וגו' שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וגו' וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ (ויקרא כה, א-ג)​

כבר עמד רש"י לבאר מה ענין שמיטה אצל הר סיני. בדרך דרוש מבאר הגה"ק רבינו החיד"א זי"ע, על פי המובא בגמרא (ברכות לה, ב) שהאמורא רבא ביקש מתלמידיו שלא יבואו ללמוד אצלו בימי ניסן שהם ימי הקציר, ובימי תשרי שהם ימי עשיית השמן והיין, כדי שתהיה להם פרנסה. נמצא שמתוך י"ב החדשים בכל שנה, היו בטלים שני חדשים מלימוד התורה, הוי אומר, שבשש שנים הצטברו להם י"ב חדשים של ביטול התורה. לכך ציוה הקב"ה שאחרי שש שנים ישבתו ממלאכה בשנה השביעית שבת שבתון לה', ובמשך י"ב חדשי השמיטה יקדישו את כל עתותיהם ללימוד התורה, להשלים את החסר.

לפיכך הזכיר הכתוב את הר סיני בפרשת שמיטה, לאמר, שתכלית מצות שמיטת הארץ היא כדי לעסוק בתורה שניתנה בסיני.
תורה שבכתב​

לחץ כדי לכווץ...

גם על מועדים איתא שלא נצטוו אלא כדי שיעסקו בתורה

 

[התורה]

גם על מועדים איתא שלא נצטוו אלא כדי שיעסקו בתורה

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ
ירושלמי שבת פט"ו ה"ג
רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה