ויצא מדרשי חז"ל - פרשת ויצא יעקב (1 צופה)

[יוסף צ. הירשמן]

{י} וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה:
{יא} וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי-בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵֽאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא:

---

פתיחות ממדרש רבה:

א וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה (בראשית כח, י),
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא בַּר פַּפָּא פָּתַח (משלי ג, כג כד): אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ [וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף]. אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד [וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ].
אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח, זֶה יַעֲקֹב, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.
אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, מֵעֵשָׂו וּמִלָּבָן.
וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ, (בראשית כח, יב): וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.

---

ב רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח (תהלים קכא, א): שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָֹּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים [מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי],
אֶשָֹּׂא עֵינַי אֶל הַהוֹרִים - לְמַלְפָנַי וְלִמְעַבְּדָנַי*.
מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי, אֱלִיעֶזֶר בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת רִבְקָה מַה כְּתִיב בֵּיהּ (בראשית כד, י): וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר, וַאֲנִי לֹא נֶזֶם אֶחָד וְלֹא צָמִיד אֶחָד.
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר גָּדוּד שִׁלְּחוֹ.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר שִׁלַּח עִמּוֹ, אֶלָּא שֶׁעָמַד עֵשָׂו וּנְטָלָהּ מִמֶּנּוּ.
חָזַר וְאָמַר מָה אֲנָא מוֹבֵד סִבְרִי מִן בָּרְיִי, חַס וְשָׁלוֹם, לֵית אֲנָא מוֹבֵד סִבְרִי מִן בָּרְיִי, אֶלָּא (תהלים קכא, ב): עֶזְרִי מֵעִם ה' [עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ].
(תהלים קכא, ג): אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ, הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל,
[ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ]
ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, מֵעֵשָׂו וּמִלָּבָן.
יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ, מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת.
ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.
*למלפני=לאלו שהורוני. למעבדני=להוריי שעשאוני.

---

ג רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח
(משלי יט, יד): בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת,
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
בַּתּוֹרָה מִנַּיִן (בראשית כד, נ): וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר.
בַּנְּבִיאִים (שופטים יד, ד): וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא.
בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת.

יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ,
יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, (בראשית כד, סג): וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים.
יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

---

ד רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח
(תהלים סח, ז): אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה [מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת],
מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמְרָה לוֹ לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אָמַר לָהּ לְשֵׁשֶׁת יָמִים, כְּדִכְתִיב (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. אָמְרָה לוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו, אָמַר לָהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים, בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, אִשְׁתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, מָמוֹנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמְרָה לֵיהּ, וְדָא הוּא אֻמָּנוּתֵיהּ? אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, כַּמָּה עֲבָדִים כַּמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי, לְשָׁעָה קַלָּה אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָן. אָמַר לָהּ, אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ, קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף.
הָלַךְ לוֹ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, מֶה עָשְׂתָה נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְהֶעֱמִידָה אוֹתָן שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, אָמְרָה פְּלַן יִסַּב לִפְלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּסַּב לִפְלוֹנִי, וְזִוְּגָה אוֹתָן בְּלַיְלָה אַחַת. לְמָחָר אֲתוֹן לְגַבָּהּ דֵּין מוֹחֵיהּ פְּצִיעָא, דֵּין עֵינוֹ שְׁמִיטָא, דֵּין רַגְלֵיהּ תְּבִירָא. אָמְרָה לְהוֹן מַה לְּכוֹן, דָּא אֲמָרָה לֵית אֲנָא בָּעֵי לְדֵין, וְדֵין אֲמַר לֵית אֲנָא בָּעֵי לְדָא. מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ לֵית אֱלוֹהַּ כֶּאֱלָהֲכוֹן, אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכוֹן נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת יָפֶה אָמַרְתָּ.
אָמַר לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ, אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה עוֹשֶׂה לָהֶן מְזַוְּגָן בְּעַל כָּרְחָן שֶׁלֹא בְּטוֹבָתָן,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, מַהוּ בַּכּוֹשָׁרוֹת, בְּכִי וְשִׁירוֹת, מַאן דִּבְעֵי אוֹמֵר שִׁירָה וּמַאן דְּלָא בְעֵי בָּכֵי.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה הֱשִׁיבָהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת מַשְׁפִּיל לָזֶה וּמֵרִים לָזֶה, וּמוֹרִיד לָזֶה וּמַעֲלֶה לָזֶה.
הֱוֵי אוֹמֵר (תהלים עה, ח): אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים,

יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ,
יִצְחָק בָּא זִוּוּגוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, סג): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה,
יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע.

---

פתיחות ממדרש רבי תנחומא:

פתיחה בדבר הלכה

א יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, הַהוֹרֵג אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁגָגָה, לְהֵיכָן הָיָה גוֹלֶה.
כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה, גּוֹלֶה לְעָרֵי מִקְלָט לְשָׁלֹש הֶעָרִים שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

וְיַעֲקֹב אָבִינוּ גָּלָה לְחָרָן, בּוֹרֵחַ בְּנַפְשׁוֹ, וְנִתְיָרַא שֶׁלֹּא יַהֲרֹג אוֹתוֹ הָרָשָׁע עֵשָׂו אָחִיו.
מִכֵּיוָן שֶׁרָאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצָרָה גְּדוֹלָה נִגְלָה עָלָיו בַּחֲלוֹם.

---

ג וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ (תהלים צא, יא).
אָמַר רַבִּי מֵאִיר, עָשָׂה אָדָם מִצְוָה אַחַת, מוֹסְרִין לוֹ מַלְאָךְ אֶחָד. עָשָׂה שְׁתֵּי מִצְוֹת, מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים. עָשָׂה מִצְוֹת הַרְבֵּה, מוֹסְרִין לוֹ מַלְאָכִים הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ.
וְלָמָּה, כְּדֵי לְשָׁמְרוֹ מִן הַמַּזִּיקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ. וּמַה הוּא יִפֹּל. מַשְׁלִימִין לוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִמְּנַשֶּׁה נָפְלוּ עַל דָּוִד (דה"א יב, כ).
וּרְבָבָה מִימִינֶךָ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לָמָּה מִן הַיָּמִין רְבָבָה וּמִן הַשְּׂמֹאל אֶלֶף. לְפִי שֶׁהַשְּׂמֹאל אֵינָהּ צְרִיכָה מַלְאָכִים הַרְבֵּה, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתוּב בַּתְּפִלִּין וְנָתוּן בַּשְּׂמֹאל, שֶׁנֶּאֱמַר: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ (דברים ו, ח).
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בַר חֲנִינָא, לָא כְתִיב יְהֵא מִצִּדְּךָ אֶלָּא יִפֹּל. שְׂמֹאל שֶׁאֵינָהּ פְּשׁוּטָה בַמִּצְוֹת כְּמוֹ הַיָּמִין, אֵינָהּ מַפֶּלֶת אֶלָּא אֶלֶף מַזִּיקִין. אֲבָל יָמִין שֶׁהִיא פְשׁוּטָה בַמִּצְוֹת, מַפֶּלֶת רִבּוֹא מַזִּיקִין.
לְכָךְ כְּתִיב: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ.

---

הפתיחות ממדרש אגדת בראשית לא העתקתי.

 

[יוסף צ. הירשמן]

פסוק י

דרשות חז"ל במדרש רבה:

ה חִזְקִיָּה אָמַר בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלשׁ שָׁנִים הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב בְּעֵת שֶׁנָּטַל אֶת הַבְּרָכוֹת, עָשָׂה עוֹד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁנִּטְמַן בְּבֵית עֵבֶר, עָשָׂה עוֹד שִׁבְעָה שָׁנִים שֶׁעָבַד בְּרָחֵל, וְנִמְצָא נוֹשֵׂא אִשָּׁה בֶּן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים, וְעֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁהֶה לַצַּדִּיקִים וּמַקְדִּים לָרְשָׁעִים.

אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא כְּבָר כְּתִיב (בראשית כח, ז): וַיִּשְׁמַע אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ [וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם], וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית כח, י): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע, אֶלָּא אָמַר, אַבָּא בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ מֵהֵיכָן הוּרְשָׁה, לֹא מִבְּאֵר שָׁבַע, אַף אֲנִי הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לִבְאֵר שָׁבַע, אִם נוֹתֵן לִי רְשׁוּת הֲרֵי אֲנִי יוֹצֵא וְאִם לָאו אֵינִי יוֹצֵא, לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע.

ו וַיֵּצֵא (בראשית כח, י),
וְכִי לֹא יָצָא מִשָּׁם אֶלָּא הוּא, וַהֲרֵי כַּמָּה חֲמָרִים וְכַמָּה גַּמָּלִים יָצְאוּ, וְאַתְּ אָמַר: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב?
רַבִּי [זעירא] עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר הוּא זִיוָהּ הוּא הֲדָרָהּ, יָצָא מִשָּׁם פָּנָה זִיוָהּ פָּנָה הֲדָרָהּ.
וְדִכְוָתָהּ (רות א, ז): וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁמָּה וּשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ עִמָּהּ וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה. וַתֵּצֵא, וְכִי לֹא יָצָא מִן הַמָּקוֹם אֶלָּא הִיא, וַהֲרֵי כַּמָּה חֲמָרִים כַּמָּה גַּמָּלִים יָצְאוּ, וְאוֹמֵר וַתֵּצֵא? רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמַר כְּשֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר הוּא זִיוָהּ הוּא הֲדָרָהּ, יָצָא מִשָּׁם פָּנָה זִיוָהּ פָּנָה הֲדָרָהּ,
נִיחָא דְּתַמָּן לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא אוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת בִּלְבָד, אֶלָּא הָכָא דַּהֲוֵי יִצְחָק וְרִבְקָה?
רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר לֹא דוֹמָה זְכוּתוֹ שֶׁל צַדִיק אֶחָד לִזְכוּתוֹ שֶׁל שְׁנֵי צַדִּיקִים.

ז מִבְּאֵר שָׁבַע (בראשית כח, י),
רַבִּי יוּדָן וְרַב הוּנָא,
רַבִּי יוּדָן אָמַר מִבְּאֵרָהּ שֶׁל שְׁבוּעָה, אָמַר שֶׁלֹא יַעֲמֹד עָלַי אֲבִימֶלֶךְ וְיֹאמַר הִשָּׁבְעָה לִי כְּשֵׁם שֶׁנִּשְׁבַּע לִי זְקֵנְךָ, נִמְצֵאתִי מַשְׁהֶה בְּשִׂמְחַת בָּנַי שִׁבְעָה דוֹרוֹת.
רַב הוּנָא אָמַר מִבְּאֵרָהּ שֶׁל בְּכוֹרָה, אָמַר שֶׁלֹא יַעֲמֹד עָלַי עֵשָׂו וִיעַרְעֵר עַל הַבְּכוֹרָה וְיֹאמַר לִי כָּךְ הָיִיתָ מְרַמֶּה בִּי וְנוֹטֵל אֶת בְּכוֹרָתִי? וְנִמְצֵאתִי מְאַבֵּד אוֹתָהּ שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, לג): הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם.
מִבְּאֵר שָׁבַע,
רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר מִבְּאֵרָהּ שֶׁל בְּרָכוֹת, אָמַר שֶׁלֹא יַעֲמֹד עָלַי עֵשָׂו וְיֹאמַר לִי כָּךְ הָיִיתָ מְרַמֶּה בִּי וְנוֹטֵל אֶת הַבְּרָכוֹת, וְנִמְצֵאתִי מְאַבֵּד אוֹתָהּ יְגִיעָה שֶׁיָּגְעָה בִּי אִמִּי.

ח וַיֵּלֶךְ חָרָנָה (בראשית כח, י),
רַבָּנָן אָמְרֵי בֶּן יוֹמוֹ,
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר כְּלִשָּׁנְהוֹן דִּבְרִיָּתָא הוּא, פְּלַן אֲזֵיל לְקֵיסָרִין וְעַד כַּדּוּן הוּא עַל זְוָדַיָא.

חָרָנָה,
תָּנָא בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה כָּל דָּבָר שֶׁהוּא צָרִיךְ למ"ד בִּתְחִלָּתוֹ נִתַּן לָהּ ה"א בְּסוֹפָהּ,
סְדוֹמָה, שְׂעִירָה, מִצְרַיְמָה, חָרָנָה.
אֵיתִיבֵיהּ וְהָכְתִיב (תהלים ט, יח): יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, רַבִּי אַבָּא בֶּן זַבְדָא אָמַר לָאַמְבַּטִּי הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבַּשְּׁאוֹל.

---

דרשת חז"ל בפרקי דרבי אליעזר (פרק לה)*:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כָּל מָקוֹם שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ הוֹלְכִים, הָיְתָה הַבְּאֵר מְהַלֶּכֶת לִפְנֵיהֶם, וְחוֹפְרִין שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּמוֹצְאִין אוֹתָהּ לִפְנֵיהֶם.
וְחָפַר יִצְחָק בָּאָרֶץ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּמָצָא אוֹתָהּ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר [שם כו, יח] וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם. חָפַר בָּאָרֶץ שְׁנֵי פְּעָמִים וּמָצָא אוֹתָהּ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יט] וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל.
וּכְתִיב בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַיִם [זכריה יד, ח]. הִיא הַבְּאֵר שֶׁעֲתִידָה לַעֲלוֹת בִּירוּשָׁלַיִם וּלְהַשְׁקוֹת אֶת כָּל סְבִיבוֹתֶיהָ. וְעַל שֶׁמָּצְאוּ אוֹתָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים קָרְאוּ אוֹתָהּ שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית כו, לג] וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה. וְעַל שֵׁם הַבְּאֵר נִקְרֵאת הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה [שם]:
בֶּן שִׁבְעִים וָשֶׁבַע שָׁנָה הָיָה יַעֲקֹב בְּצֵאתוֹ מִבֵּית אָבִיו. וְהָיְתָה הַבְּאֵר מְהַלֶּכֶת לְפָנָיו מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד הַר הַמּוֹרִיָּה מַהֲלַךְ שְׁנֵי יָמִים, וְהִגִּיעַ בַּחֲצִי הַיּוֹם לְשָׁם.

*מקצתו הובא לעיל לגבי יצחק.

---

 

[יוסף צ. הירשמן]

המשך דרשת הפרקי דרבי אליעזר (שם) השייך לפסוק יא:

וּפָגַע בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר [שם כח, יא] וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מָקוֹם, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים שָׁם הוּא נִמְצָא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות כ, כד] בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יַעֲקֹב, הַלֶּחֶם בְּצִקְלוֹנְךָ וְהַבְּאֵר לְפָנֶיךָ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד עַכְשָׁו לֹא יָרַד הַשֶּׁמֶשׁ חֲמִשִּׁים יְרִידוֹת וַאֲנִי שׁוֹכֵב בַמָּקוֹם?
וּבְלֹא עִתּוֹ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ בַּמַּעֲרָב. וְהִבִּיט יַעֲקֹב וְרָאָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בָּא בַּמַּעֲרָב, וַיָּלֶן שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית כח, יא] וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ.

לָקַח יַעֲקֹב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מֵאַבְנֵי הַמִזְבֵּחַ שֶׁנֶּעֱקַד עָלָיו יִצְחָק אָבִיו, וַיָּשֶׂם אוֹתָם מְרַאֲשׂתָיו בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, לְהוֹדִיעוֹ שֶׁעֲתִידִין לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.
וְנַעֲשׂוּ כֻלָּן אֶבֶן אַחַת, לְהוֹדִיעוֹ שֶׁכֻּלָּם עֲתִידִים לִהְיוֹת גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [דברי הימים א, יז, כא] וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ:

---

במדרש רבה:

ט וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא),
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר מִפְּנֵי מָה מְכַנִּין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרְאִין אוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב (שמות לג, כא): הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (דברים לג, כז): מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאִם עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב (תהלים צ, א): ה' מָעוֹן אַתָּה, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ.
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן לְגִבּוֹר שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס וְכֵלָיו מְשֻׁפָּעִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ, הַסּוּס טְפֵלָה לָרוֹכֵב וְאֵין הָרוֹכֵב טְפֵלָה לַסּוּס, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, ח): כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ.​

דָּבָר אַחֵר,
מַהוּ וַיִּפְגַּע, צַלִּי,
בַּמָּקוֹם, צַלִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הִתְקִינוּ שָׁלשׁ תְּפִלּוֹת,
אַבְרָהָם, תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כז): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה', וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל.
יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, סג): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמב, ג): אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי.
יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ז, טז): וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה כז, יח): וְאִם נְבִאִים הֵם וְאִם יֵשׁ דְּבַר ה' אִתָּם יִפְגְּעוּ נָא בַּה' צְבָאוֹת,

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה,
בְּעַרְבִית צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.
בְּשַׁחֲרִית צָרִיךְ לוֹמַר: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.
בְּמִנְחָה צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתַנִי לִרְאוֹת חַמָּה בִּזְרִיחָתָהּ כָּךְ תְּזַכֵּנִי לִרְאוֹתָהּ בִּשְׁקִיעָתָהּ.​

(דָּבָר אַחֵר,
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם*)

רַבָּנָן אָמְרֵי כְּנֶגֶד תְּמִידִים תִּקְּנוּם,
תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר.
תְּפִלַּת מִנְחָה, כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם.
תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע.
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲפִלּוּ תְּפִלַּת הָעֶרֶב יֵשׁ לָהּ קֶבַע, כְּנֶגֶד אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִים בָּאוּר עַל הַמִּזְבֵּחַ.​

*הקפתי בסוגריים קטע זה, כי אין לו קישור לנאמר אחריו, שאינו אלא שיטת רבנן החולקת על שיטת ריב"ל דלעיל.

י וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא),
בִּקֵּשׁ לַעֲבֹר נַעֲשָׂה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּמִין כּוֹתֶל לְפָנָיו.

---

כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ,
רַבָּנָן אָמְרֵי כִּיבָּא הַשֶּׁמֶשׁ, מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָה,
מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא אֶצְלוֹ לִפְרָקִים, אָמַר הַמֶּלֶךְ כִּיבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת כִּיבּוּ אֶת הַפָּנָסִין שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם אוֹהֲבִי בְּצִנְעָה.
כָּךְ הִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָה.

רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִין אָמַר שָׁמַע קוֹלָן שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים בָּא הַשֶּׁמֶשׁ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ, אֲתָא שִׁמְשָׁא, אֲתָא שִׁמְשָׁא.
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יוֹסֵף (בראשית לז, ט): וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, אָמַר יַעֲקֹב מִי גִּלָּה לוֹ שֶׁשְּׁמִי שֶׁמֶשׁ.

אוֹתָן שְׁתֵּי שָׁעוֹת שֶׁהִשְׁקִיעַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה בְּצֵאתוֹ מִבֵּית אָבִיו אֵימָתַי הֶחֱזִירָן, בַּחֲזִירָתוֹ לְבֵית אָבִיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לב, לב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ,
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ סִימָן לְבָנֶיךָ, מָה אַתָּה בְּצֵאתְךָ הִשְׁקַעְתִּי חַמָּה וּבַחֲזִירָתְךָ הֶחֱזַרְתִּי לְךָ גַּלְגַּל חַמָּה, כָּךְ בָּנֶיךָ:
בְּצֵאתָם (ירמיה טו, ט): אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה [נָפְחָה נַפְשָׁהּ בָּא שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה].
וּבַחֲזִירָתָן (מלאכי ג, כ): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק.

---

יא וַיִּקַח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם (בראשית כח, יא),
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן,
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שְׁנֵים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים נָטַל, כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אָמַר: אַבְרָהָם לֹא הֶעֱמִידָן, יִצְחָק לֹא הֶעֱמִידָן, אֲנִי אִם מִתְאַחוֹת הֵן שְׁנֵים עָשָׂר אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, כֵּיוָן שֶׁנִּתְאַחוּ שְׁנֵים עָשָׂר אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ, יָדַע שֶׁהוּא מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.
רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר נָטַל שָׁלשׁ אֲבָנִים, אָמַר, אַבְרָהָם יִחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עָלָיו, יִצְחָק יִחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עָלָיו, וַאֲנִי אִם מִתְאַחוֹת הֵן שָׁלשׁ אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עָלַי, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְאַחוּ, יָדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עָלָיו.
רַבָּנָן אָמְרֵי מִעוּט אֲבָנִים שְׁנַיִם, אַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ פְּסֹלֶת, יִשְׁמָעֵאל וְכָל בְּנֵי קְטוּרָה. וְיִצְחָק יָצָא עֵשָׂו וְכָל אַלּוּפָיו. וַאֲנִי אִם מִתְאַחוֹת שְׁתֵּי אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא הֵימֶנִּי פְּסֹלֶת.

רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר עֲשָׂאָן כְּמִין מַרְזֵב וְנָתַן תַּחַת רֹאשׁוֹ, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַחַיּוֹת.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר כְּתִיב (מיכה א, ג): כִּי הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ וְיָרַד וְדָרַךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. וְנָמַסּוּ הֶהָרִים תַּחְתָּיו וְהָעֲמָקִים יִתְבַּקָּעוּ כַּדּוֹנַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ כְּמַיִם מֻגָּרִים בְּמוֹרָד. מִי שֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אוֹתָן הָאֲבָנִים שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב אָבִינוּ תַּחַת רֹאשׁוֹ נַעֲשׂוּ תַּחְתָּיו כְּמִטָּה וּכְפַרְנוֹס, מָה רְטִיבָה הִרְטִיב (שיר השירים א, יז): קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים. צַדִּיקִים וְצַדִּיקוֹת נְבִיאִים וּנְבִיאוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ.

---

וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא,
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה,
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר כָּאן שָׁכַב אֲבָל כָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיָה טָמוּן בְּבֵית עֵבֶר לֹא שָׁכָב.
וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר כָּאן שָׁכַב, אֲבָל כָּל עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁעָמַד בְּבֵיתוֹ שֶׁל לָבָן לֹא שָׁכָב,
וּמָה הָיָה אוֹמֵר,
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים, מַאי טַעְמֵיהּ (תהלים קכד, א): שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר, מַה טַּעַם (תהלים כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא.

---

 

[יוסף צ. הירשמן]

במדרש רבי תנחומא:

פסוק י

וַיֵּלֶךָ חָרָנָה,
זוֹ אַחַת מֵאַרְבַּע קְפִיצוֹת שֶׁקָּפְצָה הָאָרֶץ.
אַחַת בִּימֵי אַבְרָהָם, וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה (בראשית יד, טו).
וְאַחַת לֶאֱלִיעֶזֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן (בראשית כד, מב).
וְאַחַת בִּימֵי דָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָא (תהלים ס, ב).
וְזֹאת, וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע.
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר, הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה (תהלים ס, ד). מְלַמֵּד שֶׁהִקְפִּיץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָרֶץ לְיוֹאָב וְלַאֲבִישַׁי וְלִצְבָא הַמִּלְחָמָה.

---

פסוק יא

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הָאֲבָנִים שֶׁהָיוּ תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמֹּחוּ כֻלָּם וְנַעֲשׂוּ אֶבֶן אֶחָת.
מִנַּיִן, שֶׁעַד שֶׁלֹּא יָשַׁן, כְּתִיב: וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, אֲבָנִים הַרְבֵּה. כֵּיוָן שֶׁנִּנְעַר, כְּתִיב: וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן, אֶבֶן אֶחָת.

---

נ.ב. בדרשה זו תראה שכולל ב' עניינים שהובאו במדרש רבה: א. שנעשו כאבן אחת. ב. שנמסו ונעשו רכים. והכל עולה לענין אחד.

 

[יוסף צ. הירשמן]

בגמרא חולין דף צ (ע"ב):

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּאִיטְלִיז שֶׁל אִימָאוּם שֶׁהָלְכוּ לִיקַּח בְּהֵמָה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּתִיב וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְכִי שֶׁמֶשׁ לוֹ לְבַד זָרְחָה וַהֲלֹא לְכׇל הָעוֹלָם זָרְחָה
אָמַר רַבִּי יִצְחָק שֶׁמֶשׁ הַבָּאָה בַּעֲבוּרוֹ זָרְחָה בַּעֲבוּרוֹ
דִּכְתִיב וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה וּכְתִיב וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם כִּי מְטָא לְחָרָן אָמַר אֶפְשָׁר עָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתַי וַאֲנִי לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי כַּד יָהֵיב דַּעְתֵּיהּ לְמִיהְדַּר קְפַצָה לֵיהּ אַרְעָא מִיָּד וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם כַּד צַלִּי בָּעֵי לְמֶיהְדַּר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צַדִּיק זֶה בָּא לְבֵית מְלוֹנִי וְיִפָּטֵר בְּלֹא לִינָה מִיָּד בָּא הַשֶּׁמֶשׁ

כְּתִיב וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וּכְתִיב וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אָמַר רַבִּי יִצְחָק מְלַמֵּד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ כׇּל אוֹתָן אֲבָנִים לְמָקוֹם אֶחָד וְכׇל אַחַת וְאַחַת אוֹמֶרֶת עָלַי יַנִּיחַ צַדִּיק זֶה רֹאשׁוֹ תָּנָא וְכוּלָּן נִבְלְעוּ בְּאֶחָד

---

פסוק יב-יג

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה תָּנָא כַּמָּה רׇחְבּוֹ שֶׁל סוּלָּם שְׁמוֹנַת אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת דִּכְתִיב וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ עוֹלִים שְׁנַיִם וְיוֹרְדִים שְׁנַיִם וְכִי פָגְעוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי הָווּ לְהוּ אַרְבָּעָה וּכְתִיב בֵּיהּ בְּמַלְאָךְ וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּגְמִירִי דְּתַרְשִׁישׁ תְּרֵי אַלְפֵי פַּרְסֵי הָוֵי
תָּנָא עוֹלִין וּמִסְתַּכְּלִין בִּדְיוֹקְנוֹ שֶׁל מַעְלָה וְיוֹרְדִין וּמִסְתַּכְּלִין בִּדְיוֹקְנוֹ שֶׁל מַטָּה בְּעוֹ לְסַכּוֹנֵיהּ מִיָּד וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאׇמְרוֹ כְּאָדָם שֶׁמֵּנִיף עַל בְּנוֹ

---

הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ
מַאי רְבוּתֵיהּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק מְלַמֵּד שֶׁקִּפְּלָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכׇל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָה תַּחַת יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁתְּהֵא נוֹחָה לִיכָּבֵשׁ לְבָנָיו