"מדרש דברי הימים של משה" - סמכות המדרש ויחס הפרשנים (1 צופה)

[נדיב לב]

ציטוט ויקי: רבי אברהם אבן עזרא המצטט מהספר כותב "ואל תסמוך על דברי הימים של משה כי כל הכתוב בו הבל", ובמקום אחר מפרש יותר: "ואשר כתוב בדברי הימים דמשה אל תאמין. וכלל אומר לך, כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעת הנכונה". רבי יצחק אברבנאל כתב, "אפשר שיהיה אמת". רשב"ם ועוד מפרשים מצטטים ממנו את הסיפור על מלכות משה בכוש, כרקע לסיפור לקיחת האשה הכושית, אולם בנוגע למסופר בו על היות משה רבינו מגמגם, כותב הרשב"ם: "ואין בדבר זה מדברי התנאים והאמוראים, ואין לחוש לספרים החיצונים". עד כאן.

לחץ כדי לכווץ...

מלבד הציטוטים שהוזכרו, תרתי ומצאתי עוד מחברים שהזכירו או הסתמכו על מדרש דברי הימים.

--

רשב"ם במדבר פרק י"ב פסוק א'
כי אשה כושית לקח: כדכתיב בדברי הימים דמשה רבינו שמלך בארץ כוש ארבעים שנה ולקח מלכה אחת ולא שכב עמה כמו שכתוב שם והם לא ידעו כשדיברו בו שלא נזקק לה, זהו עיקר פשוטו, שאם בשביל ציפורה דיברו מה צורך לפרש כי אשה כושית לקח, וכי עד עתה לא ידענו כי ציפורה מדיינית היא, ועוד תשובה כי לו היתה כושית כי כוש מבני חם הוא ומדיין מבני קטורה אשר ילדה לאברהם:

דעת זקנים שמות פרק א פסוק י
הבה נתחכמה לו - הב"ה בגימטריא י"ב נתחכמה לי"ב שבטים. ופרש"י נתחכם למושיען של ישראל וכו' והם טעו כי לא נשבע אלא שלא יביא מים על האומות אבל שלא יבואו האומות במים לא נשבע. ואמרו חז"ל שלשה היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נדון ביסורים יתרו שברח זכו בניו לישב בלשכת הגזית ובלעם דהוה בעצת דהבה נתחכמה קשה מהא דאמרינן בפ' חלק בר תלתין ותלת שנין הוה בלעם חגירא כד קטל יתיה פנחס ליסטאה משום דכתיב אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואם היה בעצה זו נמצא היה בן מאה וארבעים כשנפל במלחמת מדין שהרי לכל הפחות היה בן עשרים כשיעץ ותחשוב שמנים של משה ולסוף ארבעים שהלכו במדבר היתה מלחמת מדין כדכתיב אחר תאסף הרי שהיה בן ק"מ שנה. לכך פי' ר' מנחם מדאנ"י שלשה היו באותה עצה דלכה איעצך כדאמרינן אמר ליה לבלק אלהיהם של אלו שונא זמה הוא כדאי' בחלק והקשה הרב משה כי בדברי הימים דמשה תמצא כתיב בפי' העצה דהכא ויען בלעם הקוסם ועל כן הקשה ר' מנחם מהא דאמרינן בזבחים פרק פרת חטאת בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל נתקבצו כל האומות אצל בלעם ואמרו מה קול ההמון ששמענו שמא הקב"ה רוצה להביא מבול כדאיתא התם. ואפי' אם תמצא לו' שלא היה כי אם בן כ' כששואלין ממנו עצה ובסוף ארבעים נהרג אלמא בן ששים היה כשמת. ויש ספרים שכתוב בהן ונקבצו כלן אצל קמואל והני פי' לא נהירא לי דהתם משמע דקמואל אבי ארם היינו בלעם אם כן תפל היה במיתתו. וגם נמצא בב"ר קמואל אבי ארם הוא לבן הארמי הוא כושן רשעתים הוא בלעם ולמה נקרא קמואל שקם על אומתו של אל. וכן נמי אמרינן בחלק הוא בלע' הוא בעור ולמה נקרא בעור שבא על בעירו הוא לבן הוא כושן רשעתים ולמה נקרא שמו כושן רשעתים שעשה שתי רשעיות אחת בימי יעקב ואחת בימי שופטים מכל אלה משמע שהיה תפל והאי דכתיב באיוב כי יתרי פתח ויענני ובמסורת כתיב יתרו

דעת זקנים במדבר פרק יב פסוק א
כי אשה כושית לקח - בדברי הימים דמשה משמע כושית ממש שהיתה מלכה ומשה משל על כוש ארבעים שנה ולכך אמרו אך במשה דבר ה' כלומר וכי בשביל שדבר עמו הקב"ה נתגאה שלא רצה ליקח אשה מבנות ישראל הלא גם בנו דבר ולא נתגאינו בכך ונראה שעל אותה מלכה שלקח היו אומרים כן כי מצפורה בורח היה מפני פרעה ואנוס היה:

חזקוני שם
על אדות האשה הכשית - אמרו למה פירש עכשיו מאשתו אלא אם לו ע"י שהיא כושית והלא אשה כושית לקח משעת הנשואין כלומר כעורה היתה משעת הנשואין ולא הניחה בשביל כיעור שבה ולמה הניחה עכשיו בשביל כיעור שבה. דבר אחר על אדות האשה הכשית מלכה כושית כמו שכתוב בדברי הימים דמשה והוא לא נזקק לה. ואין לפרשו על צפורה דאם כן מאי דכתיב כי אשה כשית לקח וכי עד עתה לא היינו יודעים שלקח הוא את צפורה ועוד הרי צפורה לא היתה כושית, כי כוש מבני חם ומדין מבני קטורה אשר ילדה לאברהם.

אברבנאל שמות פרק ב פסוק יא-כב
ידמה שהיה משה כבן עשרים שנה כשהרג את המצרי וברח מלפני פרעה. וכל מה שכתוב בדברי הימים של משה אפשר שיהיה אמת. ושקודם שהגיע לארץ מדין מלך בארץ כוש ארבעים שנה, ולקח שם אשה כושית. ואחר כך ירד למדין ונשא את צפורה, והוא כמו בן שבעים שנה, ואז נולד לו גרשום. וכשהיה בן שמונים שנה נולד לו אליעזר, ברדתו למצרים. ואלו היה הענין כפי מה שנראה מפשטי הכתובים, שמיד כשגדל משה ויצא אל אחיו והרג את המצרי ברח למדין ולקח את צפורה בבחרותו, וילדה לו את גרשום. אם כן איך המתינה ללדת בכמו ששים שנה עד שנולד אליעזר. ועוד שהכתוב אומר (לקמן ד, כ): "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור", ואם היה אז גרשום איש גדול איך הרכיבו את כלם על חמור אחד. אך כפי הנראה מן האמת, ששניהם היו אז קטנים ורוכבים עם האם על החמור, כי גרשום יושב מאחורי אמו ואליעזר בתוך חיקה. האמנם קצרה התורה בספור מה שקרה לו בארץ כוש, לפי שכל מה שעשה משה בזה היה אבוד זמן, ולא היה אותו מלכות אשר בחר לו השם, ולא הארץ אשר ה' דורש אותה. והעם היושב בה הוא עם בזוי ושסוי נמשל כבהמות נדמו. על כן לא נזכר דבר מזה בכתוב, כי אם ממה שקרהו במדין ובהר האלהים. כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם, והיא היתה הכוונה האלהית, לא בארצות כוש:

אברבנאל במדבר פרק יב פסוק א-טז
שאלה השנייה: באמרו "על אודות האשה הכושית אשר לקח" (יב, א). כי למה זכרה בכינוי: 'כושית'. ואם היא צפורה אשת משה, כבר נזכרה פעמים בתורה ולא נקראת כושית. ואם היתה הכושית בת מלך כוש, כמו שנזכר בדברי הימים של משה, ומה ראו עתה לדבר בליקוחיה. ודברי הימים זה כבר ספקו בו המפרשים, ואין ראוי לסמוך עליו:

הכתב והקבלה שמות פרק ב פסוק טו
וישב בארץ מדין. בדברי הימים של משה יאמר כי קודם שהגיע משה לארץ מדין מלך בארץ כוש ארבעים שנה ולקח שם אשה כושית ואחר כך הלך למדין ונשא את צפורה, ושפיר אמר רי"א קצרה התורה בספור מה שקרה לו בארץ כוש, לפי שלא היתה אותה מלכות אשר בחר בם ה', ולא הארץ אשר ה' דורש אותה, ולכן לא הזכיר הכתוב מזה כלום רק מה שקרהו במדין ובהר האלהים כי שם צוה את השם את הברכה חיים עד העולם:

---

מוזמנים להרחיב את היריעה ולשפוך אור על יחסם של פרשנים/גדולים נוספים לספר "דברי הימים של משה רבנו".