וירא מהו הביאור ברמב''ן שעבד המלעיג על אדוניו חייב מיתה

[נהנה מקושיא טובה]

ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק [כא ט] וברמב''ן והנכון בעיני שהיה זה ביום הגמל את יצחק וראתה אותו מלעיג על יצחק או על המשתה הגדול ולכך אמר הכתוב 'את בן הגר המצרית' ולא אמר את ישמעאל מצחק, וכן אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה, כי אמרה העבד המלעיג על אדוניו חייב הוא למות או להלקותו, ואיני רוצה רק שתגרש אותו מאיתי וכו' עכ''ל
מה הביאור שעבד המלעיג על אדוניו יהא חייב מיתה?